על בדידותו של הקומיקאי: אפל שמה על הכתפיים של סטיב מרטין את החלק הקומי

סטיב! אפל TV

כל רשת סטרימינג שמכבדת את עצמה לקחה על כתפיה קומיקאי אחד או שניים שיהיה חלק מהרפרטואר שלה. אחד המאפיינים של רשת הסטרימינג "אפל" הוא הכבוד הרב שהיא רוחשת לכוכבים המבוגרים של הוליווד כמו הריסון פורד או מריל סטריפ. במקרה הזה, את החלק הקומי היא שמה על הכתפיים של סטיב מרטין בן ה־78, ובספיישל דוקומנטרי בן שני חלקים היא מסכמת קריירה של מי שמוגדר על ידי רבים כקומיקאי הכי גדול בעת המודרנית.

לכאורה, זה מתחיל כמוצר למעריצים בלבד, או לחלופין לקומיקאים שצריכים לצפות בדוקו הזה, כי מדובר בשיעור מהיר על המקצוע שלהם בסוף המאה ה־20, עת מרטין היה בשיאו הבלתי מעורער. ג'רי סיינפלד מגדיר אותו בסרט כקומיקאי הנערץ ביותר אי פעם, וקובע את גבולות הגזרה: "גם אם לא ראיתם אף פעם את הגאון הזה בפעולה, תדעו לכם שהוא היה הכי גדול". קצת כמו כשאנחנו היינו ילדים ומישהו התעקש להסביר לנו על צ'רלי צ'פלין וכמה הוא היה גדול, ולא הבנו על מה מדברים. ועדיין, גם אם מחר אתם עולים בפעם הראשונה על במת הסטנד־אפ, תצפו בדוקו הזה רגע לפני כן. מה אכפת לכם, שיעור בחינם.

מרטין, באופן לא מפתיע, מצטייר כאמן טוטאלי, שספק אם מייצרים עוד היום בכמויות כאלה. את הווייתו הקדיש לשיפור הקומדיה שלו, ובעיקר נדמה לאחר הצפייה בשני הפרקים שהוא אכן המציא מחדש את הקומדיה, ובמיוחד את האמנות הזאת שנקראת סטנד־אפ קומדי. עבורי, שנות ה־80 הן השנים של סטיב מרטין בספריית הווידאו המקומית, עם קומדיות שאולי הצטיירו כילדותיות. בפועל, בארה"ב הוא היה הרבה־הרבה יותר מזה, אבל איך יכולנו לדעת בגטו התרבותי ההוא?

וכמו תמיד, כשמדובר באנשים שהקדישו את חייהם כדי להצחיק אנשים אחרים, יש שם משהו מאחורה: מאבק בלתי פוסק בדיכאון ובבדידות, מלחמה על ליבו של הקהל אבל גם על השפיות שלו עצמו. בשל העובדה שמרטין הוא אדם כל כך אינטליגנטי, הפתיחות שבה הוא התייחס לחרדה שלו גורמת לדברים להצטייר לא כטרגדיה או כקומדיה, אלא כאפשרות למצוא את שביל הזהב בחיים ולצעוד בו. עבור מי שהקדיש את כל חייו בצורה טוטאלית להומור ולצחוק, ובמקביל נלחם בשדים של עצמו, מדובר בחתיכת הישג. גם טלוויזיוני.