פגישה של רוני קובן עם ינון מגל היא בגדר קרב תרנגולים לבידור המחנות הפוליטיים

לקרב תרנגולים יש חוק אחד מוחלט: חייב להיות מנצח.המנצח הוא התרנגול שנשאר בחיים, והמפסיד הופך לשניצל. הערב (שלישי) נתנו בכאן 11 קרב תרנגולים לתפארת. שני תרנגולים עם כרבולת מנופחת, צוואר זקוף ומקור מחודד נזרקו לזירה כדי לבדר את הקהל. בפינה השמאלית רוני קובן, בפינה הימנית ינון מגל, ושניהם ניקרו זה לזה במוח עד שנגמר הזמן. תרועת ניצחון לא נשמעה.

התרנגולים של היום לא באמת מעוניינים לנקר ליריביהם את המוח, אלא בעיקר להתחבב על הבייס שלהם

מאוד ברור מה גרם למגל, אחד שמאוהב במצלמה אבל לא מתראיין הרבה, לבוא לעימות עם קובן בתוכנית הראיונות שלו "פגישה". בדיוק כמו רה"מ נתניהו, גם מגל מבין כי כמה שהתקשורת הממוסדת תחבוט בו יותר - ככה הוא יתחזק; והרי אין מישהו טוב יותר מרוני קובן כדי לייצג בעיני הבייס את המראיין השמאלן האליטיסט.

וקובן? מהופנט מהכריזמה המגלית ומשתוקק לרייטינג, היה ברור לו מראש כי מדובר בקרב שווה כוחות. קובן הוא מראיין בחסד. יודע להתווכח, להתעקש, לכוון את השיח כרצונו; לזהות התחמקויות, פופוליזם ובולשיט ומייד לנופף בדגל אדום מול הפרצוף של מגל. ובאמת, היה זה קרב תרנגולים כה לוהט ואינטנסיבי, עד שבשיאו סינן קובן בציניות: "וואי, בעצם יכולתי להשתלב ב'הפטריוטים'".

האם ינון מגל העביר אי פעם ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו?

הערב#פגישהעם@ronikubanאחרי החדשות בכאן 11 ובכאן BOX@YinonMagalpic.twitter.com/JedGQfvOhx

— כאן (@kann)February 20, 2024

אבל התרנגולים של היום לא באמת מעוניינים לנקר ליריביהם את המוח, אלא בעיקר להתחבב על הבייס. אם יש משהו משותף לקובן ולמגל, זה שבמשך 42 דקות של ראיון שניהם הקפידו לדבר למחנה שהם לכאורה מייצגים. מגל תקף את קובן שגילם עבורו את "התקשורת", הסית נגד "השמאל" וחיבק את "עם ישראל". לסיכום הוא התנצל פה ושם, ואז אמר: "אחרי 7 באוקטובר עשיתי חשבון נפש, והגעתי למסקנה שאני צודק".

וקובן? הוא הקריא מהכרטיסיות שהחזיק את כל המילים הקשות והביקורות ישר בפרצוף של מגל, ואז דחק את המרואיין לפינות שמהן התקשה לצאת ("מי אחראי יותר למחדל, אלוהים או נתניהו?"). בשיא המפגש התעקש קובן לשמוע מתי מגל העביר ביקורת על ראש הממשלה, אך זה לא זכר. הקרינג' נגמר רק אחרי שמגל התקשר לקבל עזרה מחבר, נזכר במקרה ספציפי והוסיף: "כל הבייס היה אז נגדי".

"לא שכנעת אותי", סיכם קובן, ומגל השיב: "באמת? אז אתה מוטה". ככה כל צד יצא מבסוט - קובן השפיל אותו ב"אני לא מאמין שאתה מתקשר למישהו כדי להיזכר בביקורת על נתניהו, זה על גבול הפאתט"; ומגל הוכיח למי שצריך כי שוב - כל מה שמעניין את התקשורת השמאלנית זה להתעסק בביבי ולהשפיל ימנים. כל תרנגול חזר ללול של הבייס שלו בחזה נפוח ועם סימני ניצחון על כרבולתו.

אבל קרב התרנגולים לא הוכרע. לא קובן ולא מגל גמרו אותו מדממים על האדמה. להפך - כל אחד ניצל את הבמה כדי להראות לבייס שהוא יודע להילחם, שהוא מסוגל לנקר ליריב את המוח ולמצוא חן בעיני המחנה שלו, כך שיוכל להכריז: ניצחתי. אבל בעצם זה לא היה יותר מתיקו מפואר.