היה אפשר אחרת: במקום לייט־נייט קליל - התוכנית של גורי אלפי שידרה באסה

"קראנו לתוכנית הזאת 'מה שאפשר' כי אמרנו שננסה לעשות מה שאפשר כדי לעזור והרמנו אותה בשבוע", ככה סייםגורי אלפיאת תוכנית האד־הוק שלו שעלתה ב"רשת" - הזכיינית ששוב הכניסה טאלנט מוכשר אל מכונת גריסת הפורמטים שלה ולא עשתה מה שצריך כדי לעזור לו לנצח במלחמה.

וזה חבל, כי עם ישראל איבד אמש את נותן המונולוג הסאטירי המדויק ביותר שהיה לנו על המסך. וגם היחיד. גורי היישיר אלינו מבט כבר בתוכנית הפתיחה ונעץ את זה כמו שצריך. הוא היה כתוב בדיוק בין המדוכדך לסאטירי, ובין הנוקב לדבילי. עם יכולת לדבר אלינו מדמות שלא היתה כאן: השטותניק שהתפכח. גורי הצליח להיות לנו הג'ון סטיוארט הרמת־גני שמדבר על המצב שלנו מגובה העיניים.

אבל "רשת" היתה צריכה יותר מזה, ו"מה שאפשר" זרקה על גורי קיטבג כבד מנשוא שהוא לא באמת יכול לשאת בתקופות המדכאות של האומה, אפילו אחרי התהליך ההתפכחותי האישי שעבר.

זה המשיך בחוסר היכולת של "רשת" לספק לתוכנית אורחים, ואלפי נאלץ להשתובב עם סלבס שרבים מהם לא היו עוברים ב"קשת" את שלב השומר בחניון. לא פלא שאתמול הגיעה שני כהן מ"ארץ נהדרת" לתת את הפינאלה.

עם הזמן "מה שאפשר" לא מצאה את האלמנט שלה והפכה את המנחה לליצן עצוב, וגם עם היכולת הגבוהה של אלפי לפרק בציניות את ענייני היום היא שידרה באסה והוציאה את אחד מהקומיקאים הרבגוניים שלנו מבולבל ומבלבל. "מה שאפשר" היתה צריכה להיות לייט־נייט קליל מההתחלה ולהשאיר את גורי סאטירי - כי גם במחלקה הכי קשה בבית החולים אף אחד לא רוצה לראות את הליצן הרפואי בוכה.