היתה זאת שיחת ווטסאפ פרטית שסיבכה את השחקנית מונא חוא. בהתכתבות שהודלפה והפכה לסערת השעה השחקנית שמגלמת ב"מנאייכ" את סגנית ראש מח"ש הכחישה חלק ממעשי חמאס ב־7 באוקטובר ("אין הוכחות, זו פרופגנדה"). ההתנערות היתה מהירה. בתאגיד הוקיעו, יוצרי הסדרה הסבירו כי אלמלא העונה צולמה הם היו מעיפים אותה כבר אתמול, אז בינתיים נידו אותה מהפרמיירה.
הצצה לעונה החדשה של "מנאייכ" // באדיבות כאן 11
בסצנה בהשתתפותה, שמופיעה בפרק פתיחת העונה, מטיח בה שלום אסייג (איזי): "אמרתי לך אלף פעם, בחיים הם לא ייתנו לערבייה להיכנס לקודש הקודשים שלהם. את תראי, הם ימצאו סיבה להיפטר ממך". מצחיק איך לפעמים משפטים סתמיים שנכתבו בתסריט מתכתבים עם המציאות בצורה מחשידה ופלאית.
גם מצחיק איך מדי עונה, בשם הנראות והצדקנות, מסתבכת "מנאייכ" עם הליהוקים שלה. אורנה פיטוסי סירבה להתחסן לקורונה ונחתכה, שמיל בן־ארי נזרק לאור פרסומים על הטרדות מיניות, ועכשיו מונא חוא. כפי שקובע הנרטיב של הסדרה: אם לא תתיישר כדי להתאים את עצמך למערכת - הם כבר ימצאו סיבה להיפטר ממך.
מכאן עולה השאלה שמרחפת מעל "מנאייכ" עוד מתחילתה: האם זו סדרה מציאותית על תוככי הדיפ־סטייט, או שהיא בסך הכל מקצינה מקרים חריגים בניסיון להרעיש, אבל כך צובעת את מערכת אכיפת החוק כולה כמושחתת באופן מאורגן? בעולמה האפור השחיתות היא נורמה, הפרקליטות תופרת תיקים לארוחת בוקר, והמשטרה מעוותת חקירות כדי לשמור על אנשיה ועל בעלי אינטרסים.
העונה השלישית, שהושקה אמש בכאן 11, רוכבת על אותם אלמנטים שהניבו לה הצלחה - אקשן עברייני, דילים בחדרים סגורים, מפכ"ל שמשבש חקירות, פרקליט מדינה שיעשה הכל כדי להפיל ראש ממשלה, עבריינים מקושרים שעושים מה שבא להם, ועוד כמה תוספות.
האם במציאות הכל רקוב ומושחת, או ש"מנאייכ" רק מזהירה אותנו מתרבות קלוקלת שמתפשטת? ואולי כמו ש"בית הקלפים" שיכללה את התככים בפוליטיקה לדרגות חדשות, כך "מנאייכ" בעצם בוראת מציאות ומעדכנת נורמות בשביל מערכת אכיפת חוק חבוטה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו