"שנות ה-90": בין גזענות לדעה קדומה

שנות ה־90 - עונה חדשה, רשת 13, 21:30

"בתוכניות הסאטירה הידועות, למשל 'ארץ נהדרת' ו'זהו זה!', תמיד מגחיכים את המזרחים. הם בדרך כלל הבהמתיים, הטיפשים, קשיי ההבנה...איזה מגניבים 'ארץ נהדרת' שתמיד מוציאים את הח"כיות המזרחיות מהימין כערסיות אלימות ובבוניות נחותות. אני לא אומר שזו גזענות. אני אומר שזו האמאמאמאמא של הגזענות" (מני אסייג, יוצר הסדרה "שנות ה־80").

דעות קדומות היו נוכחות בקומדיה מאות שנים לפני שהמציאו את הטלוויזיה. הן חומר גלם פשוט מדי לפיסול דמויות, עלילות ושלל הנחות מוטעות. ומה לעשות, הן גם מצחיקות בשימוש נכון. עם זאת, כשמשתמשים בהן יותר מדי - הן מבאסות, ואז נדבקות לגוף ומסריחות כמו תחפושת של ליצן רפואי אחרי יום עבודה במחלקת שיקום.

עכשיו, שאלה. למה כל הדמויות בסדרה הקומית המצליחה של משפחת אסייג, "שנות ה־90", הן כל כך טיפשות ואלימות? האם זה מתאפשר רק כי כמעט כולן מזרחיות?

קחו דוגמה קטנה מפרק פתיחת העונה השנייה, ששודר הערב (ראשון) ברשת 13: היה את פרוספר המרוקאי התמים שראשו הסתובב בגלל מסרים שקיבל בחלום מסבו המנוח; את השכן העיראקי, קוקו הדבע (שמכונה ככה כי הוא כל כך דבע), שאמר רק משפטים של דבע; וכמובן גם ממוקה הגרוזיני בעל החליפה המוזהבת והשפה העילגת, שהכסף טימטם אותו עד כדי אובדן הכרה ונגיחה לפרצוף.

זה מבאס כי אחרי חמש עונות באייטיז, המעבר של "שנות" לניינטיז היה יכול לאותת על התבגרות, לאפשר העמקה נוספת לאותן דמויות סטריאוטיפיות מכוערות ואהובות. אבל לא, "שנות ה־90", לפחות על פי הפרק הראשון בעונה, היא עדיין קריקטורה של מטומטמים. דמות ראשית אחת "נורמטיבית" ומסביבה קרקס עילג של בבונים נחותים, טיפשים, קשיי הבנה, בהמתיים, ערסים אלימים - אם יורשה לי לצטט את האח של שלום.

את כל הדעות הקדומות הכי מקטינות ומוגזמות ומיושנות תמצאו ב"שנות ה־90" (כמו גם בסדרת האם שלה, "שנות ה־80"). גידי האשכנזי הוא המשכיל והמתנשא, וכל המזרחים מחטיפים מכות זה לזה, אבל וואלה יש להם לב זהב. אין סצנה בלי כאפה, ותמיד יהיה דביל תורן שייתן פאנץ' באמצעות משפט שבור והגחכת ישראל השנייה. העובדה שהיוצרים מזרחים לא מרככת את המסר ולא עושה אותו פחות גזעני; כמו שהעובדה שאני אשכנזי לא אומרת שאסור לי לרטון על כך.

התרבות הישראלית לא יכולה לתפקד ללא דעות קדומות. הן חלק מהדי.אנ.איי של כל סרט בורקס, קומדיה עדתית או סאטירה חברתית. אי אפשר איתן ואי אפשר בלעדיהן. ככה יצא ש"שנות ה־90", סדרה על מקופחים שנעשתה בידי מקופחים ולכאורה סולדת מהגזענות הממסדית, היא בעצם זאת שהכי מקבעת בתודעת המיינסטרים סטיגמות עתיקות על מזרחים - יותר מכל תוכנית אחרת. אבל כנראה שאין לה ברירה אלא לגחך על מזרחים כי זה פחות או יותר כל מה שיש ל"שנות ה־90" להציע.