מקופת ברזל ועד מערכון עם חטופים: יש נושאים שעוד מוקדם מדי לצחוק עליהם

קראתם את כל הביקורות שעפו על ספיישל "קופת ברזל" למלחמה? התרגשתם ממערכון החטופים במונית של אשר ב"ארץ נהדרת"? יופי, אז אני רוצה להגיד משהו בשם קהילת ה"TOO SOON" בישראל. אלה שבשבוע האחרון מתקשים לראות על המסך צחוקים ופאנצ'ים שמצפצפים על כללי ה"מוקדם מדי", גם בהתחשב בקלישאה שמדינה שחוזרת לצחוק היא מדינה בריאה ועוצמתית. הכל, כמובן, עניין של העדפה אישית. נגיד מראש, אני מהמחמירים בסוגיה מאז 7 באוקטובר, במיוחד לנוכח הסיטואציה המדממת שבה חטופים נמצאים במנהרות ומשפחותיהם דבוקות למסכים.

בעיני הקהילה שלנו, גם לשדר מערכונים שבהם יש פתאום אזעקה מוקלטת אלו שניות של התעללות בציבור גדול, שבוודאי נופל לו הלב. בפרק האחרון של "קופה ראשית" זה קרה יותר מפעם אחת. אז נכון, במערכון "המונית של אשר" היה מרגש לראות נסיעה בגובה העיניים עם החטופים. חלק מהפאנצ'ים היו בטעם טוב, גם אם חלק מהנוסעים עצמם זזו באי־נוחות. ובכל זאת, טעות היתה לפתוח את הקטע במחמאה למיה ולאיתי רגב, שבה נאמר, "כיף שאתם פה - אתם החטופים האהובים עלי, הצבעתי רק לכם!". מערכון שלם חשבתי על המשפחות שנקרעות בין מי שיצא וצוחקים לבין מי ש"הפסידו בתחרות". מוטב היה שהרגע הזה יישאר על רצפת חדר העריכה.

ב"קופה ראשית" היה מגניב לצחוק מסופר "שפע ישככר", שעסוק בהדבקת גבעולים לעגבניות מטורקיה, וגם מהניצול של טיטינסקי את טוב ליבו של עם ישראל בפלאפל, אך אפילו דמות אהובה כמו ראמזי עדיין לא יכולה לנסות להצחיק אותנו בסצנה שכוללת צעקות בערבית במנהרות. זו סצנה שמעבר להפעלת טריגר הפחד אצל הצופה, שעוד טבעי שתישאר בנו, מתייגת אותנו כחברה עאלק היסטרית על כל צעקה בערבית שאנחנו שומעים.

גם קהילת ה"TOO SOON" מבינה שלא כל דבר שמשודר על המסך ניתן לשליטה. את הקרקרות הקומיות המוגזמות של אופירה וברקו ב"ארץ נהדרת" אי אפשר לשחק אחרת, ואת חוסר המודעות של מגי אזרזר להגיע לאולפן של גורי אלפי ולהתעסק בצעקות ברזון שלה גם נכיל - אז לפחות שבתוכניות הקומיות הכתובות ננסה לחשוב על אלו שבשבילם זה ממש מוקדם מדי.