הטלוויזיה הוצפה בפאנליסטים חדשים - הבעיה: חלקם שואפים להתגלגל לפוליטיקה

התוכנית השבועית של בן כספית ועמית סגל יכולה להעיד יותר מכולן על הכלל. במקור, "פגוש את העיתונות" היא כולה תוכנית פוליטית - במהות ובשם. אבל מה שקרה הוא שאמנם קוראים לה "פגוש את העיתונות החדשה", אבל כדאי לשנות את שמה ל"פגוש את העיתונות החדשה־חדשה", כי לאור המלחמה היא שוב התחדשה.

היא התרככה. הערב (מוצ"ש), לדוגמה, הסתפקה "פגוש" במפגש עם שלושה פוליטיקאים (אביגדור ליברמן, מתן כהנא ועמר בר־לב) וצמצמה למינימום ויכוחים פוליטיים. זה חלק משינוי שניכר בכל משדרי החדשות מאז 7 באוקטובר - ניקוי אורוות והפנמה כי גם לטלוויזיה היתה אחריות ביצירת טרלול לאומי שפיתה את האויב לצאת למתקפה.

פתאום טאלנטים מזוהים פוליטית נדחקו החוצה. דניאל רוט־אבנרי, גאולה אבן סער, איל ברקוביץ' ואבישי בן חיים שכאלה נעלמו מהמרקע, כל אחד מסיבותיו, וגם פוליטיקאים כבר לא רצויים. אם לפני המלחמה ח"כים ושרים היו מרואיינים מבוקשים בכל שעה, הרי שכרגע לא מזמנים אותם יותר למדורת השבט.

הפאנלים התמלאו באנשי מקצוע. כל מיני שב"כניקים לשעבר, קצינים בדימוס, אקדמאים, משפחות חטופים ומגוון רחב של פרשנים המספקים תובנות סבירות. פחות רועש בלי הדהוד צליל שופרות ברקע. עם זאת, לאחר שהציפו את הטלוויזיה באנשי דעה חדשים, צצה בעיה: חלק מאותם מומחים שואפים להתגלגל לפוליטיקה ואף מתמודדים לראשות ערים בבחירות המוניציפליות שיתקיימו בחודש הבא. מכיוון שהמועד קרוב, וזמן מסך ממושך מעניק להם יתרון לא הוגן על יריביהם, אסרה הרשות השנייה אירוח פאנליסטים ופרשנים כאלה.

ועדיין, גם בסוף השבוע ניתן היה לשמוע את פרשנויותיהן של אורנה ברביבאי (ת"א), טליה לנקרי (גדרה) וגייל שורש (רמה"ש) בשידורי חדשות 13, שם ישבו על תקן פאנליסטיות סטנדרטיות, כאילו הן לא מנהלות קמפיין מאחורי הגב.