נדרשת אמירה ברורה: הפספוס של לוסי אהריש

בין שאתם מחזיקים בדעה שבנושא עסקת החטופים עדיף ללחוץ על הקבינט כמה שיותר, ובין שללחוץ כמה שפחות כי סינוואר הפסיכופת יושב מול השידורים - אסור לאפשר לגורמים נבזיים להכניס פוליטיקה לסיוט הזה. ב"שיחת היום" עם לוסי אהריש עלה לדבר נציג מטה החטופים יניב לוי והעלה דרישה לגיטימית: "במדינה מתוקנת אנחנו מצפים שלקבינט המלחמה תהיה בלו"ז פגישה שבועית עם נציגי המשפחות". זה המשיך ב"ברור לנו שמקבלי ההחלטות לא יכולים לשתף בכל פרט ופרט, אבל דקה לפני קבלת ההחלטות שיסתכלו בעיניים של כל אימא, של כל בן".

אבל אז הגיעה ההתייחסות לסערת סוף השבוע: "ביומיים האחרונים אני עד לכך שרבים מנסים לייחס למטה המשפחות ייחוס פוליטי... המטה הוא מטה אזרחי, פוליטיקאים שבאים - המשפחות הן לא פינת ליטוף". מעניין איך אהריש שמעה פינת ליטוף וישר חשבה על מי שלוטף בצעדה: "אני מנסה רגע להבין, אתה מדבר על ההצטרפות שיאיר לפיד צעד עם המשפחות?".

אבל לוי תיקן אותה מייד: "לא, מה שאנחנו מגלים זה שיש כל מיני גורמים כאלה ואחרים שמנסים לצבוע את המטה בצבעים פוליטיים. תסתמו ת'פה ואל תכניסו ריב ומדון בחברה הישראלית!" כשהוא מתכוון לגורמים מהימין, כמו ח"כ אורית סטרוק, שרמזו כי המטה נחטף לצרכים פוליטיים של המחאה כנגד הממשלה. אהריש פספסה הזדמנות לשאול על היחס שקיבלו נציגי הימין בצעדת החטופים, ברוב המקרים בכלל לא ממשפחות החטופים.

סחורת ה"עוד פוליטיקאי מהממשלה סולק מאירוע" מבוקשת באולפנים, אבל ראשי מטה המאבק צריכים להיות הראשונים שיוצאים נגדה. זה נכון, לנציגי המשפחות מותר הכל: גם לצעוק על חברי הממשלה שהסיוט שלהן קרה במשמרת שלהם. אבל מי שרוצה באמת לדאוג שהגיהינום שהן עוברות לא יילקח שמאלה או ימינה חזק - היה צריך לצאת באמירה ברורה נגד.

אהריש היתה צריכה לגייס את הרגישות שלה ולסחוט גם מהמרואיין אמירה ברורה נגד שתי התופעות, משהו בסגנון "אנחנו מגנים פוליטיקאים שמצערים משפחות חטופים בציוצים פוליטיים, אך גם גורמי מחאה מוכרים שנכנסים לתוך האירועים ומתנפלים על נבחרי ציבור שמגיעים לצעוד איתן".

עדיף שכל פרסום יהיה חשאי

בתוכניתה של ליטל שמש בערוץ 14 החליט הכתב המדיני תמיר מורג לשגע עוד קצת את משפחות החטופים. "צריך להיזהר מכל הדיווחים. מקשיבות לנו משפחות, וכל דיווח כאן מקפיץ אותן. האמת היא שאנחנו לא יודעים, וראש הממשלה נתניהו גם אמר אתמול שמתפרסם הרבה פעמים מידע לא מדויק. צריך לשים לב לזה שאנחנו כבר יותר משבוע יושבים באולפנים ומדברים על זה שאוטוטו יהיה הסכם וזה לא קורה".

ואז נקט את כל הזהירות ודיווח על עוד עסקה: "ה'וושינגטון פוסט' מפרסם על הסכם שבמסגרתו ישוחררו לפחות 50 חטופים, בפרק זמן של כחמישה ימי הפסקת אש". אבל אז נזכר שצריך להיזהר מדיווחים שמקפיצים את המשפחות: "קשה מאוד לקבל מידע מגורמים ישראליים, ואפשר לומר את זה גם לחיוב, כי עדיף שזה יהיה חשאי. לנו, העיתונאים, זה אולי עושה את החיים קצת יותר קשים, אבל נכון לעכשיו אין הסכם". לסיכום: עדיף שכל פרסום יהיה חשאי.

הכותב משמש לעיתים פאנליסט בערוץ 14 ובכאן 11