הידעתם? מבחינת הרצועות בחדשות 13, לא ראש ממשלת ישראל טס לביקור מדיני בארה"ב, אלא המחאה. לדיווחים על פגישות נתניהו מוצמדות פעולות המפגינים מחוצה להן, הכל כדי לייצר נרטיב נטול חגיגיות. או כמילות שיר יום ההולדת - "חג לא שמח".
אלא שבתפוצות קשה יותר לייצר פייק סביב מספרי המוחים, וזו בעיה. התמונות המצומצמות של כמה עשרות מפגינים, שנראות פחות כמו הפגנה ויותר כמו קבוצת טיול מאורגן שכועסת על המדריך, מביאות את הסיקור חסר הפרופורציות לרמות אבסורד שלא נראו כאן.
המגישים והכתבים מודעים למראות ומנסים להציל את המצב. "אם לא היינו יודעים שאת שם, יכולנו לחשוב שמדובר בקפלן", אמר אמש המנחה אורי קוולר לשליחת הערוץ נריה קראוס, כשהמצלמה עוברת על כמה מפגינים ושני שוטרים מנומנמים.
"זה מדהים מה שאתה אומר, כי יש כאן התארגנות כל כך ממוקדת", ניסתה קראוס האומללה להרים את המורל עם מושג חדש, "מחאה ממוקדת", כשברקע עוד מעבר של המצלמה על פחות מפגינים מאשר בקבוצת בייסבול.
לא צריך להיות רביב דרוקר כדי להבין שהמראות ממדרכות ניו יורק וקליפורניה, בשילוב הסדר המופתי שמקררי משטרת ניו יורק כופים על הפגנות, לא באמת מייצרים "הפגנה שלא נראתה" כפי שהבטיחו המארגנים. למעשה, ההפגנות כל כך "ממוקדות", שאפשר להתמקד פרצוף־פרצוף ואולי לזהות איזו דודה שנמצאת כרגע בניו יורק בטיול.
בשלב מסוים נאלצו קוולר וקראוס להסכים ש"לא מדובר באלפים", אבל המאמץ ניכר. הרצון ליצור מחאות משמעותיות שהופכות לפריים טלוויזיוני לא מביך, הביא את קוולר לייצר מחאה מסוג אחר - הוא שלף את ה"צריך להגיד", שאפילו בתחזיות מזג האוויר של הערוץ כבר לא אומרים, כשאמר: "צריך להגיד שהפגישה עם ביידן בשולי עצרת האו"ם, ולא על הכורסה בבית הלבן". כי אם צריך להודות שהמחאה לא מתרוממת, אז צריך איכשהו "להשחיר" את חגיגיות הביקור.
ואם חשבתם שהדיאלוג המביך הסתיים בהשוואה הראשונה למחאות קפלן, חזרה קראוס ושוב הביכה בסוף הדיווח עם: "וכמו שאתה אומר, אפשר להתחיל להתבלבל האם זו ישראל, האם זו ניו יורק". אין ספק שמישהו התבלבל במסגרת קמפיין ההרמה למחאה.
כשחזרו לאולפן כבר התחלנו לקבל משהו שמתחיל להיראות כמו ניוז. ד"ר אבישי בן חיים ניסה להציל מעט את כבוד המהדורה עם הפרט הקטן הזה שנקרא מציאות. "אנחנו רואים את התמונות, זה הפגנות קטנות, זה עשרות אנשים, זו בדיחה", הוא אמר, אבל לא מנחה כמו קוולר ינטוש את הקמפיין החשוב: "זה מאוד לא נעים ללשכת ראש הממשלה".
בן חיים חייך בתגובה, וקוולר גישש זווית טיפה יותר מעניינת. "בביקור הקודם של נתניהו בארה"ב הוא חתם על הסכם שלום, ועכשיו מלווים אותו מפגינים", ניסה, אבל בן חיים החזיר אותו לפרופורציות: "זו מחאה של פריבילגים, שמקבלת תקשורת עצומה למרות שהיא קטנה".
מבחינת הדמוקרטיה ששוררת בחדשות 13, גם זה יותר מדי. ד"ר ישראל השנייה הוא כיום היחיד שנמצא על הפיירול של הערוץ ואשר עלול, חס וחלילה, לתמוך בביקורו המדיני של נתניהו בארה"ב לאורך שעות של שידורים. המחאה זוכה לכמה פריצות שידור בכל רצועה, אבל הוא משובץ רק למהדורה של שלוש בצהריים. תחשבו בעצמכם למה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו