"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
עובר מסך

רפי רשף השתיק את עמית סגל בשידור - פגיעה בדמוקרטיה

הפרשן עמית סגל ניסה לדבר בפאנל על המודעה המסיתה של "אחים לנשק", אך הושתק על ידי המנחה הוותיק • "זו ממש לא פיקציה!" נלחם סגל על האייטם, אבל רשף החליט לסיים את האירוע ב"עזוב, זה לא קשור לענייננו" • וגם: יכול להיות ש"התנועה לאיכות השלטון‏" כבר מזמן הקדימה את הכניסה לעידן הדיקטטורי?

,עודכן
0השמעה
שקט, יורים. רפי רשף. צילום: צילום מסך קשת 12

בתוכנית "חמש עם רפי רשף" אתמול ניסה עמית סגל להשחיל דיון סימטרי בנושא המתקפות שעוברים בכירי מערכת הביטחון. את הפרשן סגל - שבמשך יומיים נאלץ לשמוע על הקווים האדומים שחוצים השר אמסלם, יאיר נתניהו ואחרים - עניין לדבר על מודעת "אחים לנשק", שהציגה את פניו של שר הביטחון גלנט כשעליהן עיגולים שנראים כסימוני ירי של מטרת דמות.

זה התחיל מבטיח: "אנחנו מדברים הרבה על מתקפות מימין על שר הביטחון והרמטכ"ל. התפרסמה אתמול מודעה של 'אחים לנשק' ששמה את שר הביטחון..." הספיק סגל לומר, אבל כשהתכוון לסיים ככל הנראה את המשפט ב"תחת כוונות צלפים" - קטע אותו מייד המנחה ב"מתברר שזו פיקציה, והם הצטערו".

"זו ממש לא פיקציה!" נלחם סגל על האייטם, אבל רשף החליט לסיים את האירוע ב"עזוב, זה לא קשור לענייננו" - אף שחלק גדול מהתוכנית עסק במתקפות שעובר גלנט מכל עבר. אבל העובדה הזו לא עניינה את רשף; אותו עניין לדפדף את הפיגוע שיציג את "אחים לנשק" באור שלילי. רשף לא ייתן לרפש לדבוק בנערי הפוסטר של מחאת קפלן.

סגל הבין, הפנים וקיפל את האייטם כמו שמקפלים רפורמה - אבל עקץ את המנחה על הצביעות: "נכון, זה לא כמו פוסט ששותף על ידי אדם בן 31 במיאמי". כשהכוונה היא שלנוכח שיתוף הפוסט על ידי יאיר נתניהו כל חברת החדשות געשה, אך להתרגש ממודעה ממומנת ומסיתה? באופן ברור לא.

הצופה הממוצע במשדרי האקטואליה של חדשות 12 כבר התרגל להשתקה של חברת הפאנל שמעיזה לאתגר את הקו ב"אולפן שישי", ולהתנפלויות המכוערות על אורחים ימנים ב"אופירה וברקו" - אבל ההשתקה של הפרשן הפוליטי הבכיר של הערוץ אמש עברה חלק מדי.

ההשתקה עברה חלק, עמית סגל,צילום: אורן בן חקון

האירוע האגבי, יש להודות, חשף כנראה הרבה יותר מסתם דפדוף אייטם: לפרשן הבכיר של חברת החדשות - אולי הקול הימני היחיד שמעז מדי פעם לשבור שורות בנוגע לרפורמה המשפטית, לקמפיין הסרבנות ולצביעות - כשזה מגיע להסתה, כבר לא קל להתעקש על אייטם לגיטימי שפורסם בלא מעט מהדורות אקטואליה אחרות.

אם אצל רשף הנינוח סגל צריך להתקפל, ועוד בדיון על מודעת פרסומת, מה קורה בסוגיות הכבדות יותר שבהן הוא רוצה להשמיע את דעתו? נראה שגם עמית סגל מבין: הערוץ שזועק בכל אייטם שני "ד־מו־קרט־יה", לא מאמין בפלורליזם עיתונאי בימים אלו.

כשזכות ההפגנה הופכת לחובה

יכול להיות ש"התנועה לאיכות השלטון‏" כבר מזמן הקדימה את הכניסה לעידן הדיקטטורי? בסיפור של כתב המשפט אבישי גרינצייג, בתוכנית "עצם העניין" (כאן 11), נחשף כי בטרם הקבלה לעבודה כפה היו"ר אליעד שרגא על העובדים, בחוזי עבודה, להשתתף בהפגנות שהארגון יקדם וייצא בהן לרחובות.

צילום: מחאת התנועה לאיכות השלטון בכיכר הבימה

האם בתנועה, ששומרת על איכות הדמוקרטיה, הזכות להפגין הופכת לחובה דיקטטורית? החל מאתמול האירוניה מוזמנת להתאבד בכל מוצ"ש בקפיצה מהגג של עזריאלי אל הבמה בקפלן.

מה שבטוח, כשחלק מעובדי העמותה צועקים בהפגנות "חובה להתנגד לדיקטטורה" - הם לוחשים לעצמם בשקט: "של המעסיק שלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר