"תתנגדו!", זעק שאול אמסטרדמסקי באווירת התקופה האחרונה, כשהמטרה היא מלחמה באי־סבירות להתמכרות שלנו למותגים היקרים של החברות הגדולות ולהרגל להמשיך להאכיל את מפלצת יוקר המחיה.
"המדריך לגמילה ממותגים" יצאה לדרך עם סדרת כתבות צרכנות בחדשות כאן 11, שבהן ניסה אמסטרדמסקי לקחת את הנחת העבודה "ארץ שיושביה היא אוכלת כי יושביה אוכלים רק מותגים", ולגמול את עצמו ואותנו מהיחסים המתעללים עם היצרנים הגדולים.
הנתון המדהים שחשף הוא ש-50 אחוזים מסל הקניות שלנו נשלטים בידי עשר החברות הגדולות בשוק. ועם נתון כל כך אומלל, אין מה לקוות להוזלות - אקדח המחירים נמצא בידיים שלהן ומוצמד אלינו לרקה.
את הספורט הלאומי של כתבי הצרכנות לקפוץ לסופר ולהשוות מותגים למוצרים "ממש כמו של חברת טעמן", אפשר גם להגדיר כשוק ריכוזי. גם על המדף בתחום הטלוויזיוני הזה כולם מכירים את המותגים שהתרגלנו לצרוך.
מנחם הורוביץ, נגה ניר נאמן ומעיין פרתי משווים לנו בין במבה אסם לבמבה לולו בתדירות שיכולה להתחרות רק בהעלאות ריבית. אבל כמה מדפים מתחת, שוכן לו השאול אמסטרדמסקי.
האמסטרדמסקי הוא מותג אנדרדוגי קלאסי לעידוד צריכת מוצרים. הוא לא שייך או צריך לדפוק חשבון לערוצים המסחריים, מגיע באריזה פחות נוצצת ומקושקשת ומסתכל לצרכן בגובה העיניים. באנרגיות של וודי אלן סוציאליסטי, ציני כאן וציני שם, הוא עטה דמות של נרקומן מותגים והכניס את עצמו לתוכנית גמילה בסופר.
אמסטרדמסקי עשה הכל מהלב בקרב על התודעה: הוא הושיב את הילד שלו לאכול מכל החיקויים, הוא הכניס מצלמה לתוך המקלחת וחפף עם סבון אנונימי, ואז יצא וטינף על דאודורנט טיטניום. בפרקים אחרים הוא פרס אוהלים ביציאה מהסופר כדי לחשוף איך כל מוצר שני שייך לאויבים הגדולים, ובקרב הסיום על התודעה נערכו מבחני טעימה עיוורת למשפחות ישראליות, שברוב המקרים לא הצליחו לזהות את ההבדלים.
לאורך הסדרה הוא נפגש עם מומחי כלכלה ושיווק, שהסבירו לנו למה פסיכולוגית אין לנו סיכוי לעשות את השינוי: המותגים מאשרים לנו שהמוצר הוא איכותי, הם מסירים מאיתנו פחדים, וכמו כל מותג אופנה שאנחנו מסתובבים איתו - הם מאפשרים לנו למכור את התדמית השווה שלנו שאנחנו רוצים למכור לעצמנו ולסביבה.
הפרק הראשון, שבו המנחה לוקח על עצמו את הניסוי, התחיל מבטיח: שאול גייס את התיעוב שלו לבעלי ההון ועבר לחיות בסגפנות מותגית. בפרק השלישי הגיעה המסקנה הפסיכולוגית החשובה ביותר של הסדרה בווידוי שלו לגבי קוטג' טרה שעבר אליו: "אחרי שבועיים אפילו האריזה נראתה לי בסדר".
לסיכום, הקריאה שלו "הוזלה או מרד" נתקלה בקרקע המציאות: השוק קטן מדי להכנסת עוד שחקני קוטג', וגם טרה לא באמת מהווה אלטרנטיבה זולה. המותג הפרטי של כל רשתות השיווק כבר מזמן לא זול - ואיך תעביר פה רפורמה במקרר כשאפילו הילד שלך מוציא כמעט כל חיקוי מהפה ועושה פרצוף?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו