"עם כל הכבוד לנשיא, ההידברות האמיתית היא בבית 'ארץ נהדרת'", הכריזו הפרומואים. היה מסקרן לראות אם בצל אווירת הפיוס, תוכנית הסאטירה המצליחה בישראל מוכנה להידברות גם עם הצד השני. כלומר זה שהעז השבוע לצאת לרחובות ולהראות שהוא תומך ברפורמה.
יותר מ־50 אחוז רייטינג מצטבר השיג נאום נתניהו, שבו הודיע על תחילת שיחות השלום בקאמפ בוז'י - אפשר לנחש שרוב הצופים של "ארץ נהדרת" רוצים שנציגי הנהדרת שלהם יתכנסו לפאנץ' שכולל פשרה כלשהי. אחרי המערכון הדמיוני "אני אהיה ההרוג הראשון" בשבוע שעבר, היה מעניין לבחון אם העורך מולי שגב וצוות הכותבים ימשיכו עם הקו שתומך בהשארת האווירה האלימה ברחובות, גם אחרי שהצדדים התיישבו לייצר או למסמס חוקה לישראל.
התירוץ של קברניטי התוכנית בראיונות לאורך השנים להטיה הפוליטית נגד הימין הוא שהוא אוחז בשלטון ותפקידה של הסאטירה "להיכנס" בחזק. רק שהשבוע הכישלון המהדהד וההתקפלות של הקואליציה אמורים היו להציג את האופוזיציה כצד החזק. מובן שלא היה על מה לדבר.
אבל זו אפילו לא היתה הבעיה העיקרית של פרק ההידברות אמש. הבעיה היתה בדבר הפעוט הזה שנקרא הומור. מערכון פתיחה חלש הדגים איך אפילו על הסיסמה "אנשים אחים אנחנו" שני הצדדים יכולים לריב היום, ושהכל עוצר עד אחרי החגים. חבל שמישהו לא עצר את הרצון ללכת לבדיחות אינפנטיליות לטובת הומור בוגר ובועט. התוכנית נפתחה בעוד פאנל צפוי וילדותי עם סימון וי מאכזב על בדיחות במקום כתיבה מושחזת: האנגלית המצחיקה של סמוטריץ' כתחליף לכתף הקרה מביידן, ביטן נכנס לאולפן באמצע האוכל וסתם רף נמוך של פאנצ'ים כשגלנט "אני אעשה את החפיפה לדיכטר, יש לי את המספר, זה 0". הבנתם? כי דיכטר הוא אפס.
שני הצדדים לא התיישבו אצל הנשיא - רועי בר נתן - להידברות. התוכנית קפצה כרגיל בין ביבי שממשיך לשקר ולהסית, שמחה רוטמן שממשיך להיות הסאדיסט המשפטי ויאיר לפיד בטיפול מלטף שהמקסימום ביקורת עליו מגיע מהשאלה "האם אתם במשא ומתן או במחאה? אנחנו במחאה ומתן".
אם אנחנו בתוכנית בידור, אז אחרי הפרסומות זה השתפר: ביטן הגיע כדמות חיובית שמאפסת את נתניהו: "כולם נגדנו, אפילו אייל גולן הבין לפניך שצריך לעצור, והוא - לוקח לו זמן להבין דברים". אל הפאנל נכנסו שקמה ברסלר כנציגת המחאה - "אנחנו רוצים גניזה, אנחנו גנוזים על כל הראש" - בן גביר (הפיתה על הראש עדיין מצחיקה מישהו?) ולה פמיליה.
"ארץ" הספיקה לטפל גם בחנמאל דורפמן והחייתה את דמויות "ערוץ הכיבוד", חבריו מנוער הגבעות של חנמאל דורפמן מ"מעלה טפיוקה ב'" - טיפול מוטרף בדמות משנית, אחרי שהאחרון עלה לליגה של הגדולים כראש המטה של בן גביר.
ב"ארץ" לא מכוונים אל כל פוטנציאל הרייטינג, סאטירה נוקבת נגד הצד שממנה מגיעה המערכת על המרדת טייסים ושריפת האסמים לא תגיע אל הטקסטים של השחקנים. הם נהנים מזה שתוכנית הסאטירה המובילה בישראל מזוהה פוליטית עם צד אחד, גם אם זה עולה בנקודות רייטינג של נתח גדול של צופי הימין שמאסו בה.
את הסאטירה שלהם הם צורכים מסרטונים שמנפקת לכל הרשתות ח"כ מיכל שיר בנאומי האקסטזה ההיסטרית והפאתטית לא פחות מח"כ טלי גוטליב. בזמן שצד אחד מחכה לראות אם מערכת התוכנית תהיה מסוגלת לייצר חיקוי שתואם את התופעה, שיר צרחה לעבר מליאה כמעט ריקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו