חשבתי לפתוח עם רשימת דברים שאנשים יעשו עבור חמש דקות תהילה בטלוויזיה, אבל מהר הבנתי שזו תהיה רשימה בלתי נגמרת ומטרידה. אי שם בתוכה, לצד אכילת גועל־נפש ב"הישרדות", אפשר לשבץ גם את תוכנית הבידור החדשה של קשת 12, "רואים את הקול", שהושקה אמש ברעש גדול ובפורמט שלה למעשה מחלקת את התפקידים בין שני סוגי בני אדם – מפורסמים ואלמונים.
את האנשים המפורסמים קשה מאוד לפספס. כולם מוכרים, יפים וכריזמטיים. הם יושבים על כיסאות מאחורי שולחן מואר ובוהק, והנוכחים מסביב מוחאים להם כפיים לפי פקודה. מלכת יופי לשעבר, זמרת, סטנדאפיסט, מנחה ריאליטי, ואיתם זמר אורח. החמישה מאופרים, מסורקים ולבושים בקפידה, התאורה צובעת אותם נכון, הפאנצ'ים שלהם משופשפים, ועוד לפני שבכלל התחלנו - ברור לעין מי כאן הדרג.
האנשים המפורסמים שבטלוויזיה הם הכוכבים הבלתי מעורערים של תקופתנו. הם מדלגים מתוכנית לתוכנית, מתארחים זה אצל זה, משתתפים בחמש תוכניות במקביל ותמיד יהיה להם משהו משמעותי לומר לעם. כי הסלב הוא המלך. וכידוע, מלך יכול להרים משתה נוצץ בארמונו המפואר, עם מצלמת רחף ועם ארז טל והכל; וככה יושב לו המלך במשך ערב ארוך על כס הזהב שלו כשבזה אחר זה עוברים מולו ליצני החצר של הממלכה, ובהחלטה של רגע הוא גוזר את גורלם במשחק.
הנתינים, סליחה, התכוונתי המתמודדים של "רואים את הקול" מבלים את רוב התוכנית בחשכה. עומדים בירכתי הבמה, מחופשים לדמות חלולה וגנרית המוצגת רק בשם תואר, וממתינים בשקט מבלי לזוז.
למשל, מאבטח, סטודנטית למשפטים, חובש, מתמחה בכנסת או בוגרת בי"ס לאומנויות. האנשים הרגילים ניצבים קפואים כמו בובות ראווה בזמן שהמפורסמים דנים בעתידם, ומלכלכים עליהם בפרצוף. רק לאחר שהסלבס מדיחים אותם – הם רשאים לפתוח את הפה, לזוז ולשיר ולחשוף האם הם זמרים של ממש או זייפנים שהפילו בפח את מקבלי ההחלטות היהירים. הם כאן כדי לשעשע את המלך.
שישה אנשים, חלקם זמרים מתחילים, מודחים בזה אחר זה רק על סמך מראה עיניים וניחושים. מדובר בפורמט קוריאני שהתפשט בעולם כי רכב על הפופולריות של "הזמר במסכה". אבל פרט לארץ המוצא המשותפת, אין הרבה קשר בין התוכניות. "הזמר" הייתה הצלחה בינלאומית, בעוד "רואים את הקול" רשמה הצלחה חלקית במדינות מסוימות. ב"הזמר" יש איזשהי חגיגה מסתורית סביב יכולות שירה (משופצות באוטו־טיון), ואילו כאן מתחרים בליפסינק וההתלהבות גדולה יותר דווקא כשאחד מהמתמודדים מזייף בהנאה מעומק גרונו.
בעוד הסלבס ממוקדים במשימה לא לצאת מביכים ולהגיש חשבונית בסוף השידור, הרי שהחבר'ה האלמונים בעצם נאבקים ביניהם על זכות מפוקפקת לשיר דואט בפריים־טיים עם זמר מפורסם (בתוכנית הבכורה זה היה מוקי). ברשימת הדברים המיותרים שאנשים יעשו כדי להופיע בטלוויזיה יש כעת כמה ישראלים שהתנדבו להיכנס לנעלי ליצן החצר של מלכי המסך ולזייף למען הרייטינג.
"רואים את הקול" הוא שעשועון חמוד, מבדר ודבילי. הוא האסקפיזם שאף אחד לא ביקש בימים שבהם הדמוקרטיה רועדת והרחובות בוערים. זו תוכנית שלא מצריכה השקעה ולא מחייבת התמדה, אלא רק להדליק את הטלוויזיה ולכבות את המוח. אבל היא גם תוכנית שמנציחה הבדלי מעמדות: חבורת מפורסמים משתעשעים עם בובות המחמד שלהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו