מה הסיכוי שרן ונינט יחזרו?

שבוע האיחוד בהישרדות נמצא בעיצומו, גיא שיקר חזר למשחק ותפס את המקום האחרון בשבט "אולן", ואנחנו התפנינו לקצת נוסטלגיה. חזרנו אחורה בזמן כדי לבחור את חמשת הקאמבקים שהכי היינו רוצים לראות על המסך - ובחיים. אל תדאגו, רן ונינט בפנים.

קרובים קרובים

הזיכרונות שמציפים אותנו מהבניין ברחוב ויטק 9 בתל אביב יכולים למלא ילדות אייטיז שלמה. קומדיית המצבים הישראלית הראשונה הפכה במהלך שלוש שנות שידוריה לסדרת קאלט ולסמל תרבות מקומי עד היום, כולל. קריאת ה-"פתווווח" של חנה כפתיח, שהפכה לסימן הכר היה הקיו לכל המשפחה להיאסף מול הטלוויזיה עם קערת קלמנטינות על שולחן הסלון.

בהינו מרותקים בהיפוכונדריות של יהורם, בציניות של לאורה, בחלוציות של חנה לנהל שיח עם עציצים ובמולי הטינאייג'ר, שהיה טו-קול-פור-סקול. בסך הכל זכינו לשלוש עונות של "קרובים קרובים" פלוס פרק איחוד שאירע ב-2005. בינתיים קהל המעריצים ההדוק עדיין חולש בלופ על השידורים החוזרים ולידיעת הקורא, אפרים סידון, אנחנו היינו שמחים לאיחוד כוחות נוסף של כל דיירי הבניין.

פלורנטין

היום כשתל אביב מפוררת באתרי הבנייה ששוטפים אותה וצומחת לגובה, היינו שמחים שמישהו יחזיר לנו ולו לכמה רגעים טלוויזיוניים את החלום התל אביבי של סוף שנות ה-90; את דירת החדר, את החיים מדקה לדקה, כמו גדולים, בלי מטאפורות, בלי דימויים. תנו רגע להתרפק על פלורנטין של אז, שהיה בה דיור בר השגה ולונגים עם פרינטים של מסיבות טראנס ששימשו כווילונות.

פלורנטין של היום כבר מכוונת להייטקס ותודות לג'נטריפיקציה גם הקפה בה כבר לא בדיוק בר השגה. ימי הזוהר של הסדרה במשך שלוש עונותיה העניקו לצופים שלה מעיין נעורים נצחי, מילאו את הצייטגייסט של אותה תקופה באוויר חדש וגרמו לנו להתמכר לפנטזיה התל אביבית: נרטיב ההומואיות החלוצי, תקופת רצח רבין, התאהבויות ושברונות לב. צמר, תותי, איגי, תומר, גלי וחנץ', אם לא תעשו לנו ילד, אז לפחות תתאחדו.

להקת מנגו

בסוף שנות השמונים, מיכל צפיר, מירי נבו ויסמין גמליאל היו הטריו-פופ הכי נוצץ בקדם ארוויזיון. הן היו הביץ'-גירלז הישראליות שגרו בשינקין, שיתפו פעולה עם יאיר לפיד והיה להן מרצ'נדייז שלא בייש להקת חו"ל מצליחה. החשמל זרם בכפות ידיהן וקולן המשולש הגדיר תקופה תמימה של סטייל צבעוני מדי ותנועות גוף והבעות פנים תיאטרליות.

ב-2010 אחרי 20 שנות שתיקה, אירע איחוד בערב מחווה אחד לצדי צרפתי ששודר בערוץ 2 עם עיבוד חדש ל"גרה בשינקין" שיצא כסינגל. היינו שמחים לקאמבק משמעותי יותר, אפילו כהופעה ב"כולי עלמה", אבל אנחנו ריאליים, אין סיכוי שנבו תתפנה מערוץ הספורט או שצפיר כגורו של וול-בינג תשתחרר מהסטוריז.

מסודרים

רביעיית היוניקורן הראשונה שעשתה אקזיט בסוף שנות ה-2000 על המסך הקטן שלנו, הייתה הסיפתח שניבא את תחילתה של בריאת הסיליקון ואדי. הביקורות לא היללו, אבל הרייטינג חגג והצופים נשבו בחלום ה"לעשות את המכה" ורצו להיות חברים של אסי כהן, אסף הראל, ערן זרחוביץ' ומאור כהן, או לפחות להשתייך למילייה שלהם.

"מסודרים" הצליחה ללכוד את הישראלי החדש, זה שיודע יאנג-מאני מהו והיום, עשור וחצי קדימה, אנחנו מכירים קצת יותר לעומק חשבון הבנק. מעבר לבריכת קאווה ורודה ורכבי בלינג-בלינג, שתי העונות של "מסודרים" הגדירו לנו מחדש גם את המושג חבר'ה ואת חלום ההצלחה כג'מעה ישראלית, שכנראה תכלול היום צי מסעדות פרטיות של אייל שני. דווקא בתקופה שבה משרות ההייטקס נחשקות כל כך, היינו רוצים לראות האם "מסודרים" הפכו לכרישים ואיפה הם מנדל"נים היום.

השיר שלנו

הדרמה המוזיקלית היומית של תחילת שנות ה-2000, לפחות בעונה הראשונה שלה מתוך ארבע העונות, הייתה יפה ופוסט-מודרנית עבור בני ובנות העשרה, עבור אמהות שוקעות ועד פנסיונרים. "השיר שלנו" עמדה אז בראש תור הזהב של הדרמות היומיות ואלה היו שנות הקסם של נינט, רן דנקר ושות'.

אורי גרוס ויואב צפיר הצליחו לבשל להיט טלוויזיוני עם תקציב ישראלי והתוצאה הייתה מוצר בידורי, פארודי, מתוחכם במידה מסוימת ומודע לעצמו. לפני כשנה גרוס הגיב לבקשת המעריצים ופרסם חמישה עמודים של תסריט מומצא. עד היום יש רוב מוחלט של שחקנים שהם בעניין של האיחוד. אנחנו עוד תוהים אם אנחנו בעניין.