הסרט שמוכיח שהשמאל הקיצוני שכח מה זה להיות יהודים

צופי הוט היקרים, אין לכם מה להצטרף לסיור של "שוברים שתיקה", מהיום תוכלו ליהנות מהנדסת התודעה הזו מהסלון בבית. לזכותם של יוצרי הסרט, נועם שיזף ועידית אברהמי, נאמר ש"חברון: מעבדת השליטה" הוא סרט שלא מחביא את התעמולה שהוא נשלח לייצר. מהפריים הראשון הסרט מכניס אותך לסיור של ארגון השמאל הקיצוני בחברון, ובמסגרתו תשמעו רק על הצד הערבי המסכן, על חיילים מתעללים מהאייטיז, כולל הצ'יזבט המפורסם של "המתנחלים מרעילים להם את בארות המים". אה כן, ואתם אמורים לדמיין שכך ייראו החיים בכל יהודה ושומרון.

העיר שבה אברהם אבינו חי וקברו נמצא עד היום במערת המכפלה, היא לכל הפחות חשובה לשני העמים. המתיישבים שחוזרים ליישב את העיר אחרי הטבח ההוא בתרפ"ט הם שליחים אמיצים של העם היהודי - זה לא היה תחביב קיצוני של בני הזוג לווינגר. ציבור ענק, דתי, חילוני ומסורתי רואה בהם גיבורים. במקום זה הסרט מקפיד לאפיין אותם כקוץ הזוי ומשיחי בישבנם של הפלשתינים התמימים.

הפלשתינים ומפקדים ששלטו בחברון, שמספרים את סיפור רחוב השוהאדה, משרתים את שתי המטרות: לצייר את הפלשתינים אך ורק כקורבן, ואת הצבא כ"מסובך עד צוואר" במעבדת השליטה שאמורה לדמות יום אחד את המציאות בשטחי יהודה ושומרון. הם לא ראו לנכון להושיב מול המצלמה יהודי אחד או מפקד אחד שיסביר למה חברון שונה בתוואי שלה ובחשיבותה לעם ישראל.

ב"מעבדת השליטה" המניפולציות כל כך שקופות: המאבק על המקומות הקדושים לעם היהודי מוצג כגחמה משיחית של קיצונים. המתנחלים הגיעו כדי להתעלל בפלשתינים, כשהערבים סגורים בבתים - היהודים חיים בכיף, רוקדים ומכניסים ספרי תורה.

מובן שנערת הפוסטר של סרט שכזה, המתיישבת שמתגרה בשכנתה תוך צעקות ה"שר**טה" וקטעי הארכיון המצהיבים שבהם מתרברבים חיילי צה"ל כי ריססו מונית פלשתינית בכיף שלהם, הופכים את הבטן - אבל הם שייכים למציאות אחרת ולתקופות שבהן "שוברים שתיקה" עוד היה ארגון מוסרי שמצדיק את המימון המטורף שהוא מקבל מממשלות זרות.

כדי להבין באיזה סרט מנותק משורשיו חי שיזף עצמו, נברתי בדברים שאמר אחרי שסירב לשרת ביהודה ושומרון. "עם אלה בקרבנו שעדיין חושבים שבשם ההבטחה האלוהית על ארץ ישראל אנחנו צריכים - או מסוגלים - להקים לנו כאן אפרטהייד". הנתון האפרטהיידי היחידי הוא שהיהודים חיים בחברון בגטו האמיתי ורק ב 3% משטח העיר מותר להם לנהל חיים. ההפרדה בין העמים ברחוב השוהאדה אינה כמובן על רקע גזעי, אלא ביטחוני מובהק: עשרות ניסיונות פיגוע ונרצחים הובילו למצב שבו צה"ל (באישור בג"ץ) מייצר הפרדה המונעת שפיכות דמים.

יוצר אולטרה שמאלני לא באמת יכול לייצר מסמך ראוי על מקום שכזה. הוא אינו מבין את חשיבות הנוכחות בעיר האבות, וכשנזכרים במשפט "השמאל שכח מה זה להיות יהודים", לזה בדיוק הכוונה. זה בלתי נתפס איך דווקא סרט שמנסה להציג אמפתיה לעם הפלשתיני לא מצליח להבין את חשיבות המקום לעם היהודי שממנו צמח.

למרבה האירוניה, בסרט התעמולה הזה ככה באמת נראה כיבוש: מאמץ לכבוש תודעה של עם שלא כולו חושב כמוך, ובשבילו חברון היא מעבר למקום שבו נאלצים לעשות מילואים. אז אולי לפני שמדברים על לצאת מהשטחים, נצא טיפה מהשטחיות.

"חברון: מעבדת השליטה" ב-‪HOT 8‬ וב-‪HOT VOD‬