"הפטריוטים" כבר לא אותו דבר בלי ליצן החצר של הפרלמנט

"הפטריוטים" בלי ינון מגל זה לא אותו דבר, ויסלח לי איתמר פליישמן שהגיש אמש את תוכנית הפריים-טיים של ערוץ 14 במקומו - כי מגל למעשה מגלם את ליצן החצר של הפרלמנט, וחסרונו תמיד יורגש.

מגל הוא זה שיושב בראש השולחן, שולט על שקית הגרעינים ועל חלוקת הנושאים. הוא תמיד זועף ועצבני, מנהל את השיח ביד רמה, זועק "לאן הגענו?" ומוסיף תנועות ידיים מוגזמות. כשהוא לא שם, משהו פגום בפרלמנט הפופוליסטי הכי רועש בטלוויזיה.

קרקס הערב של עכשיו 14 הוא תוכנית הדגל של הערוץ. מדי ערב, כשהעדר הארצישראלי נשאב לריאליטי בערוצים המסחריים, מגל מברך את צופיו שהצביעו בשלט עם מזמור על הצרות שתקפו את המדינה, מהכנסת ובתי המשפט ועד פיד הטוויטר שלו.

סביבו צוהלת חבורת הוגי דעות מתחלפים, בעלי אמירות רדיקליות שאפשר לנחש מראש. זה הפרלמנט של "הפטריוטים" - התוכנית שמבקרת את אלה שחוגגים חגים של גויים, שקוראת לא לאמץ מנהגי נוצרים או שמאלנים, שמטיפה על נאמנות ליהדות ולעברית, אבל בחרה לעצמה שם לועזי. אותכם לאקדמיה.

מאז כינון הממשלה "הפטריוטים" זחוחים, מתנגדים למחאות והחלו להזמין לשידורים קהל תומך ומרעיש. "כן, אנחנו מוחאים כפיים גם לשמאלנים שבאים לאולפן", מבהיר בדרך כלל ינון מגל כשהוא מציג את הפנאליסט הסמולן התורן.

הדיונים על ענייני היום משרתים ברובם אג'נדה חד-גושית ובנויים על עקרון ה"וואטאבאוטיזם" (התעלמות מהטענות שבמרכז הדיון דרך הבלטת טענות על הצד הנגדי). אמש, למשל, בזו אחר זו נשמעו תלונות ש"זה בדיוק מה שעשו חברי האופוזיציה", "הממשלה הקודמת סגרה מיקרופונים", "ולמה מיארה לא חוקרת את ליברמן"?, ואפרת רייטן ונלי תגר, ועכשיו פרסומות ומיד נמשיך.

הפטריוטים בעברית הם הלאומנים, אנשי המולדת. לכן כנראה נוח לארי שמאי לשבת שם ולפזר הערות גזעניות על כל מי שאפשר ("איך קוראים לרוסי של ליברמן? אשמתם שאני מתבלבל ביניהם"). ככה זה בפרלמנט - רגע אחד מקריאים ציוץ של גילת בנט, אחר כך נכנסים בה, עוקצים את גדעון סער, ובסוף מוטרדים משילוב טרנסים בצה"ל.

שלשום השיגה "הפטריוטים" שיא רייטינג של 5 אחוזים. זו הוכחה שעם ישראל בחלקו אוהב לצפות בקרבות גלדיאטורים, צעקות וניגוני שופר. אבל עם זה אי אפשר להתווכח - "הפטריוטים" היא כיום התוכנית הכי מפלגת בטלוויזיה.

"ברוכים הבאים לצ'יפנדיילס", דיסני+

אמריקנים אוהבים להיסחף עם הזרם, ולכן היום הכי קל למכור בהוליווד רעיון לסדרה כשיש בה לפחות שניים מהרעיונות הבאים: סיפור על אדם שמייסד ביזנס, עלילה שמתרחשת באייטיז, היפוך כוחות בין גברים לנשים, ישבנים ומיניות סמויה, גיבור מהגר שמגשים את החלום האמריקני.

סדרת הדרמה "ברוכים הבאים לצ'יפנדיילס" שעלתה אתמול בדיסני+ כוללת את כל האלמנטים הנחוצים. במרכזה סיפורו של סטיב (סומן) באנרג'י, מהגר מהודו שהמציא את אימפריית חשפנות הגברים המצליחה בעולם. בגדול, היא כמו סדרות אחרות על ביזנסמן מהאייטיז ששבר מוסכמות; ועדיין, הדרמה נוגעת לא רק באיברים חשופים אלא גם בדילמות של זנות, החפצה, ניהול, גזענות ועוד כמה.

"ברוכים הבאים לצ'יפנדיילס" היא אחלה של סדרה לצפייה חפוזה, לא פרובוקטיבית מדי, אבל מאידך ארוכה בהגזמה, משומנת, מתלהבת ומעייפת. היא כמו חשפן אקראי שצורכים וזורקים.