"אם לא אהיה שר המשפטים לא אהיה שר אחר!" - כך הבטיח, התחייב או תבע ח"כ דודי אמסלם. חגיגת אמסלם פתחה את השיח באולפנים, ומי שהוצג שם לא פעם כבריון אלים שצריך להוקיע את אמירותיו וסגנונו, כולל "אל תדבר עם הידיים" - הפך מצפרדע לנסיך מקופח. אין ציפייה מהעיתונאים בחברת החדשות של ערוץ 12 להצדיק את נתניהו בסיפור. לראש הממשלה הנכנס אין סיכוי לצאת טוב משום מהלך. האם יזכירו שאמסלם עשה טעות אסטרטגית בהצבת אולטימטום על הגביע הקדוש של הממשלה הנוכחית? שסירב להצעות נכבדות?
יאיר שרקי קבע: "העובדה שלא נמצא פתרון לדודי אמסלם היא כישלון שבנימין נתניהו עוד יצטער עליו". לא נמצא פתרון? באמת, שרקי? אם תדרוש להגיש את המהדורה המרכזית, ולא תקבל - מי בדיוק ייכשל? הפרשן רונן צור ניצל את תיאוריית "ישראל השנייה" של ד"ר אבישי בן חיים. "המזרחים חווים את הבשורה המתוקה של הדיכוי המר" ועבר להזכיר לאמסלם על התבטאותו כי "רוב הגזענים הם אשכנזיים". הכל כמובן כדי להגיע לנתניהו: "מעניין לשמוע עכשיו אם אמסלם חושב על אכזריות ועל גזענות".
מופע הבלהות של מרב בטיטו
כצפוי, בערוץ 13 בן חיים עצמו הוזעק לפרשן. "יש פה סיפור ענק", אמר. אחר כך פתח את הבקבוק עד הסוף: "אי אפשר להתעלם מהסטריאוטיפ שהודבק לאמסלם, ההגמוניה צריכה לקחת אחריות ויותר קשה למנות מזרחי למשרד המשפטים". אבל את מופע הבלהות הפסאודו-חברתי-מזרחי סיפקה מרב בטיטו בתוכניתו של אמנון לוי. התיעוב שהיא חשה כלפי ראש הממשלה הנכנס גרם לבליל של טיעונים סותרים: "נתניהו וחצרו מעדיפים אותם לבנים", אמרה הפרשנית בטיטו. "הוא מעדיף את המרוקאי ההומו כיושב ראש הכנסת ולא את המרוקאי שיצא להגנתו".
המשפטן ציון אמיר ניסה להזכיר לה שגם יו"ר הכנסת החדש אמיר אוחנה מרוקאי: "הוא מציית לנתניהו". מוזר, חשבתי שאמרת שגם אמסלם יצא להגנתו. כשספי עובדיה כבר מנה את רשימת התיקים הספציפית שהוצעו לאמסלם, התחושה היתה שמישהו טיפס על עץ גבוה מדי.
משדרי חברות החדשות, ערוץ 12 ו-13
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו