משחק שמינית הגמר הלא מעניין שסידר לנו המונדכיאל בין יפן לקרואטיה ב-17:00 אפשר לנו לזפזפ בינו לבין דו-קרב סוער הרבה יותר, שסידרו לנו חברי הנבחרת שירדה מופסדת מהמגרש הפוליטי.
היה מעניין לראות מה יעשו שתי תוכניות האקטואליה של השעה הזו, עם ההרמה שסידר להן רה"מ יאיר לפיד בנאום ריד-מיי-ליפס קלאסי של "אם אתה חושב שמה שאמרתי זו המרדה, יש לי חדשות בשבילך - עוד לא ראית כלום" שכוון לנתניהו, כשהוא בעצם מאשר רשמית: אחרי ההבטחה של ח"כ גדי ("להוציא מיליון איש לרחובות") איזנקוט, וההכרזה של ח"כ יאיר ("אז מה אם היו בחירות? הרוב הוא השופט") גולן - הנבחרת המובסת מכריזה על רצון להמריד את הציבור נגד תוצאות הבחירות.
ב"חמש עם שרון גל" עלה קפטן הקבוצה להתקפה בנאום פתיחה - "זה חוסר אחריות שאין כדוגמתו ומפגן אנטי-דמוקרטי בלתי נתפס" - הוריד את הכפפות ורמז על ירידה מהפסים של ראש ממשלה מכהן, שמתריע מפני הסכנה המוחשית שבעידוד מלחמה ברחובות. משם עבר הכדור לאלדד יניב, שהתגאה בעברו כמוציא אנשים לרחובות - "אתם מממשים את חזון נסראללה" - והודה שקמפיין פילוג כזה מצד המחנה הפוליטי שממנו הגיע הוא סכנה ממשית, שמשרתת את האויבים שלנו.
באותה שעה, בערוץ המתחרה, התוכנית של רפי רשף הייתה שקטה יותר מפרק של "אינטימי", התעלמה מהאירוע והמשיכה לספק בית חם ומערסל ליוצא חלציה של חברת החדשות. מקפטן הקבוצה רשף - שהרגיל את הצופים לצקצוקי "סכנת הפילוג" רק כשמדובר בהתבטאויות של אמסלם, דיסטל ונבחרת ה"נו-נו-נו" - באמת לא מצופה להעיר ללפיד, אבל גם פרשן פוליטי ימני שיושב בפאנל כזה לא מוטרד? זה כבר תמוה.
מזל שאצל רשף ישבו שניים כאלו, עמית סגל ויאיר שרקי, שלא ראו לנכון להזדעזע יתר על המידה. יש לשער שהארכיון האנושי, סגל, לא ראה בכל שנות הסיקור שלו ראש ממשלה מפסיד שבירידה לספסל כבר מכריז שבכל הקשור להמרדת אזרחים - הוא יתחיל הכי מסית שלו, ולאט-לאט יגביר.
בהחלפת הממשלה הקודמת חששו באותם האולפנים ממש מהפגנות מצד תומכי נתניהו, עד כדי "עלייה על משמר הכנסת". לא יכול להיות ששחקן שכבר מאיים בפיצוץ המשחק לא יזכה לקריאות "פאול" ולהוצאת כרטיס צהוב, ואולי אפילו אדום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו