פרק הסיום של "בית הדרקון" ששודר אמש סיכם סדרה שקרסה תחת עומס ההשוואות ל"משחקי הכס", התחילה הכי חלש שלה והשתפרה מאוד. אבל בסיכום עשרת הפרקים, מדובר בדרקון עצום שהצליח לירוק רק אש קרה: הדמויות והעלילות הרגישו מרוחקות ולא גרמו לנו להתאהב אן להיות חרדים לגורלן, ולא הזכירו את העוצמה הרגשית שחווינו ב"משחקי הכס".
קשה שלא לחוש קור מ"בית הדרקון" אחרי החלפה של שתי גיבורות הסדרה, מצעד של דמויות משנה שהופיעו לזמן קצר ושלוש קפיצות זמן.
בעשרת הפרקים הראשונים של "משחקי הכס" נענו כולנו על גבי המפה העתיקה מטירה לטירה וממאבק למאבק. בעשרת פרקי "בית הדרקון" רוב העלילה התרחשה בין כותלי מבצר אחד ומנעה מהסדרה לפרוש כנפיים ולעלות לגבהים של סדרת המקור. חוץ מאשר בהשקעה הכספית כמובן.
מעריצי "בית הדרקון" והיוצרים וודאי יסבירו לכם שכמו בשיר "לילה חניה", לוקח זמן לארגן את כל הכוחות לפני היציאה לקרב האמיתי שמתחיל בעונה השנייה (שתעלה כנראה ב-2024) ובינתיים אפשר להתלהב מקרבות ספקטקולרים של דרקוני מחשב. מחלקות ה cgi עבדו שעות נוספות כדי להחזיק אותנו מרוגשים עד שנצלח את חמשת הפרקים הראשונים, כאמור. בהמשך קווי העלילה התחילו להתחבר.
זה היה מרהיב גם בפרק הסיום, אבל רובנו ציפינו לסטנדרטים של טלוויזיה המופתית של סדרת האם, ובעיקר התרגלנו שיורקים עלינו יותר בחום.
"בית הדרקון" – פרק הסיופ, yes, HOT וסלקום tv
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו