בטור הקודם לא היה ברור איך אליאב יצא מהבית לפני שרון, והנה עבר שבוע בדיוק והגיע תורו של שרון לחזור להופעה של שמעון בוסקילה ב"אמפי שוני" עם זוג כרטיסים כפרס ניחומים. זה קורה 38 ימים אחרי שנשלף מהקהל באמצע אותה הופעה והובל לבית "האח הגדול", לראשונה בפורמט, על משבצת של "כניסה בהפתעה" ברמת מבוכה של יובל דיין-ביידן. שרון הוא הלמל"ם של הדיירים, לא הריח ולא הסריח. חוץ מהמקרה ב"משימת הציידים" האחרונה, שברגע של תמימות שובה הפר את חוקי המשימה כשנחשף בפני שרין והודה שהוא הצייד.
ככה נפלה המשימה שגרמה לדיירים להיכנס למוד אסטרטגי-הישרדותי-אמוציונלי, וככה הבית נפל לתקציב "בסיסי" (מילה הוגנת למילה "רעב") שגרר אחריו עימותים, לא עלינו, על טבק. גולדן וירג'יניה, שכטה והתחלנו. לא ברור איך נקבע שלחלק מהדיירים מגיעה שקית טבק שלמה, בעוד חלק צריכים לחלוק אותה שקית. על רקע חוסר השוויוניות הזה עלו בלהבות המצתים, כמה עימותים במקביל, הבולטים שבהם בין שחף לריוואה ובין דיאנתנאל לבר, כשהאחרונות בהתאמה היו על סף איבוד עשתונות. נתנאל אמר שקפצה לבר העין, וריוואה לא הפסיקה להשתמש בסלנג מהעשור הקודם - "לא מחליט עליי" - כאילו היא פעוטה בטנטרום.
כל זה היה רק הקדימון לתוכנית-בת נוספת של האח בז'אנר השידוכים, והפעם "קחי אותי טליה". המשתתפים: שחף, שרון ואופק. כולם דלוקים על טליה, בזמן שהיא חיה את חייה על קפה, ווייפורייזר, גזר וטונה. היא נשמה ואלופה בקינוחים. המתכון לעוגת המרנג שוקולד שהיא אפתה לאופק לכבוד יום ההולדת שלו, כמתנת סולחה, עוד יאומץ על ידי לייזה פאנלים וישבור את הפיד. שחף מנסה את מזלו בעזרת קאזם, ומבקש ממנו שיזרוק עליו איזו מילה, או לפחות שיפרגן לו עם עצה טובה בתור מקורב לטליה. קאזם בתגובה פישנזונית אומר לו, "פעם היו נותנים עצה תמורת גמל". משפט של אחד שרואה את דבשת העצות של עצמו.
פרק ההדחה ששודר אתמול גם נתן במה עם תאורה יפה לדניאל, שמצליח להתבלט באירועים שונים בבית ולקבל אופי וסיפור בעונה הזאת. הזוגיות מחמיאה לו, גם ההומור, ויכולות השירה שלו עושות לו רק טוב. אחר כך הוא נכנס לחדר האח, שם הוא נתן את הא-קפלה שלו, כששיתף איך סיטואציות בבית מחזירות אותו לילדות ההישרדותית שהוא חווה, כשהוא אסף בדלים מהרצפה כדי לעשן (רק שבמצב התקציבי הנוכחי בבית הוא עוד עלול לעשן פילטרים). גם הקרע שלו עם דיאנתנאל ואז האיחוי בפרקים קודמים נתנו עוד נפח לדמות שלו. אבל אין אותו כשהוא מבצע את "ליבינג דה דרים" של נונו ושר בהתלהבות טהורה של ילד ברחבי החצר: "יש'תי בלעדייך, יש'תי ברמות". דניאל, חיים, ברור שיש אותך.
לאורך כל הפרק נבנה בילד-אפ מסתורי על ידי ויצמן וזוארץ שהבטיחו פעם אחר פעם שבסופו דיאנתנאל ייכנסו לחדר הסודות בליווי מוזיקת מעליות מותחת. ובאמת, פעם ראשונה אחרי הדחה לא קיבלנו כתוביות, אלא את דיאנתנאל עולים במעלית, רועדים כאילו הם נידונים לסקילה ונכנסים לחדר חשוך עם מזוודה. מכל הטרראם הזה האח הודיע להם שמקץ 40 יום הם חוזרים להיות דיירים עצמאיים וכבר לא ייחשבו לדיירת אחת. אפשר את 7 הדקות האלה בחזרה?
דברים שדיירים אומרים:
"אני מבקשת ממנה מצית, יש לה מצית בנרתיק. היא אומרת לי 'אין לי'" (בר על טליה).
"בין אהבה לשנאה יש פסע של חוט השערה" (דינה לטליה).
"מתאים לו לעבוד בסרטי רצח" (דינה על אופק).
"אתה אחלה קולב" (טליה לשחף).
"לב טוב לא עוזר לאף אחד" (דינה לשרון).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו