מפסיכולוג לפרשן להט"ב: דני, עדיף שתתמקד במקצוע שלך

במקום רעידת האדמה המובטחת, המילה "קקי" כבשה את הבמה כשהפכה לתירוץ עבור הנעלבים והפוגעים במצעד הנעלמים • לימור וליעד ממשיכים לספק רגעים לא נעימים לצפייה, וההתלהבות התמוהה מזוג הגייז בחבורה עולה עוד רמה

כל אחד וקונוטציית הצ׳ייסר שלו. גיא ומתן

קשה להגיד שחלקו השני של פרק מפגש הזוגות בחתונמי הניב יותר מדי רגעים מביכים, כפי שעשו קודמיו מעונות עברו (דובי, לעולם לא נשכח את משחק התפקידים המשונה והאקוורדי להחריד שכפית על חברייך לניסוי).

אבל בדפי ההיסטוריה של התוכנית הוא ללא ספק ייזכר כזה שנאמרה בו המילה "קקי" יותר מאי פעם בעבר. הישג מפוקפק כלשהו, אבל מה כבר אפשר לצפות מפרק שהפרומואים הבטיחו לנו שיכיל מיני-רעידת אדמה בדמות מפגש בין שני חצאי זוגות שיצאו פעם זה עם זו, והסתכם במשה טוען בפני לימור שהם יצאו לפני עשר שנים ולימור, כהרגלה, לא זוכרת כלום. ממש כפי שהיא שוכחת את ליעד מחוץ לתא השירותים שבו היא הסתגרה עם מאי ובכתה לה במשך שעה וחצי על כמה היא סובלת מהמפגש, מהתוכנית ומליעד הממתין - אך שומע הכל.

גם אנחנו. ליעד מאזין לשיחה,

"למה אתה לא הולך?", תוהה דני המתצפת יחד עם יעל במפגש מחדר הבקרה שלהם. גם הצופים שלכם, דני, שואלים את עצמם את אותה השאלה מדי פרק. בזמן שכל זה מתרחש משה מסתגר בעצמו ובוחן את יתר הזוגות, בעודו מפנים שהוא היחיד שקיבל חבילה של כלה פלוס כלב ושוקל לתבוע את ההפקה.

כשהן יוצאות מהשירותים אחרי סשן העצמה שמאי מעבירה לה, לימור חולפת על פני ליעד (שבשלב זה של הערב נמלט היישר אל אזור הנוחות שלו – דהיינו עלבון עמוק) וחוזרת לשולחן, מתעלמת לחלוטין לשותפה למערכת היחסים הטלוויזיונית שליווה אותה לשם. "עשיתי קקי", מסבירה מאי את היעדרותה הממושכת משולחן האוכל, ומשה לרגע תוהה שמא הוא צריך לאסוף גם אחריה כמו אחרי הכלב ריי, אויבו המושבע.

מאמץ להיפרד אולי. לימור,

ליעד מנצל את העלבון כדי להיעלם קצת ("עשיתי קקי", הוא מנסה על לימור בהמשך תירוץ להיעלמות שכבר נעשה בו שימוש הערב), אבל לימור מצליחה למרות הכל לפייס אותו לחמש דקות בערך - בדיוק עד הרגע שבו היא מחליטה לעזוב את המפגש ולפרוש לשינה בחדרם המשותף. "לבוא איתך?" שואל ליעד המפויס הטרי. "לא", עונה לו לימור, ומצליחה לחרב את הביטחון העצמי של בעלה בפעם השנייה בפרק זה. כל הזוגות הולכים לישון יחד בסוף הערב ורק ליעד מסיים את הלילה כשהוא בוהה אל המרחק. שפתיו רועדות, עיניו דומעות, את תחושתו ניתן לסכם במילה אחת: קקי.

ההתלהבות התמוהה שהחלה עוד בפרק הקודם מקונספט האהבה החד מינית זולגת גם אל פרק אמש, כשמעין מנסה להרשים את גיא ומתן על ידי הקראת רשימה של מכריה הגאים, כאילו מדובר בהישג שיש להתפאר בו ולא במעגל חברים תל אביבי לא חריג במיוחד. "כל החברים הכי טובים שלי גייז", היא מכריזה, משל היתה פוליטיקאי שהוקלט עולב בקהילה הגאה ופוצח בניהול משבר תדמיתי. "אחי גיי, אחותי לסבית, כרגע בזכותכם אני מרגישה בבית", היא מוסיפה. גיא ומתן, לעומתה, מרגישים קצת פחות בבית ויותר בכלוב גן חיות, כמו היו חיות אקזוטיות. לא שזה מפריע למתן לספר כבר בדקות הראשונות למעין ולבן על החטא הקדמון של גיא, שלא רצה בו כשניסו לשדך ביניהם לפני שהחלה התוכנית.

אוסף ראיות לתביעה. משה,

"איזה מדהים הלא מודע הזה, אה?", עפים המומחים על האבחנה שלהם, כשהם מייחסים חשיבות לכך שמתן בחר לשתף בכך דווקא את מעין (שגם היא חוותה דחייה כלשהי מבן) ומתעלמים מהעובדה שאין קבצנים, שליחים של וולט ומוכרים בפיצוציות ברחוב של מתן שאינם מעודכנים כבר בנושא.

תירוץ קצת פחות הגיוני ממתן קיבה הוא זה שמספקים מתן וגיא להיעלמותם הקצרה. "הלכנו לחפש אם פונדקאית", הם מתבדחים, עוד רוכבים על גלי התדהמה שהפגינו מולם כל הזוגות ההטרוסקסואלים. אבל דני, על הנייר מומחה ליחסים ובמציאות חבר הקהילה בעצמו, קובע באופן שרירותי לחלוטין ש"כשגייז מדברים על פונדקאות זה אומר שהם רציניים". אין ספק שארבעה שבועות הם זמן לגיטימי להתחיל לדבר על אימוץ צאצאים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר