"האח הגדול": הדייר שהדיח כלים והודח בעצמו

"בפרקים הקודמים". מה נסגר עם הפיצ'ר החדש העונה? זו לא דרמה יומית בהוט 3 פה. אז אם בפרקים הקודמים היינו עדים לפיצוצים הקרינג'יים שמתחוללים בהילוך מהיר בבית "האח הגדול", בפרק ההדחה ששודר אמש, הרזולוציה של אותו נרטיב התפקסה על הזוגות בבית: בר-אליאב ונתנאל-דיאן.

אבל קודם, בואו נתעכב רגע על רמות הסטרס הקשות מנשוא שדיירי הבית עוברים באווירת נכאים מסוכסכת של ימי משחקי הרעב, כשבמקרר נשארה גמבה גלמודה וחצי גביע קוטג' מימי. כבר קיבלנו בעבר הצצות לתוצאות ההרסניות של סטרס מהסוג הזה בכתבות ובתחקירים של מוספי סוף השבוע, בכל זאת, פורמט שמתקיים כבר 14 שנים. אבל נדמה שמעונה לעונה ובהתאם לצייטגייסט, זה רק הולך ומחמיר. לא בדיוק לבעלי לב בלי דפיברילטור ליד. לפחות הזלביות של דינה בטיגון צרבת עמוקה קצת מצילות את המצב העגמומי בבית.

אז זלביה מתוקה, במבה כתומה ויאללה בלגן. בזמן שהדיירים על סף חרפת רעב, נתנאל מתוודה בפני כולם, מתוך מצוקה אמתית, שהוא סוחב עניינים עם אוכל כל החיים, שכשהוא מרגיש רעב, הוא נכנס לחרדה קיומית. אם ניזכר בתעודות הזהות שלו, נתנאל נכנס לבית והתיישב על משבצת של כוכב ההיפ-הופ שיכול היה להיות, שהתפספס ונשאר בפלוניותו עם פוטנציאל של סטטיק, חבר העבר שלו, אבל הפך בבגרותו לנהג של פקחים סטטיים בלי בן-אלים לצידו.

כמו סטטיק, גם נתנאל מאומץ. ובדומה לנתנאל, גם סטטיק סיפר באחד הראיונות שנתן, שהוא נהג ללכת עם אוכל בכיסים, שלא יחסר. מעניין לראות את קווי הדמיון ביניהם. אולי הגורל של נתנאל ישווה ויעלה כשייקח בהמשך ימינה חזק לכיוון איזה קמפיין ו"אמפי שוני" עם אורחים מיוחדים.  

בכל מקרה, ברגעים של חוסר אונים, לא רק האש שבנתנאל מתלקחת, גם הראפר שבו מבקש לצאת, כמו שבישיבת התקציב הוא התעקש על "12 במבות כתומות" (ב"כתומה" הוא כנראה התכוון ל"במבה גדולה"?) וממש נפלט לו בטבעיות ליין עם ביט: "כולם רוצים פריכיות / ביצים / ביצים שלי / שים לי במבה". דרופ דה מייק. על אף ששילוב הכוחות נתנאל-דיאן מרדד את הדמות שלו, לפחות מול המצלמות נתנאל בכל זאת זוכה לעדנה ולהזדמנות להתעגל, כשהוא מבקש לשמור על האינדיבידואל שלו בתוך זוגיות שלא מאפשרת לו את זה.

היינו מצפים שהווידוי שלו ישקיט את הרוחות בבית, אבל הן רק המשיכו והתלהטו, וגררו כסאח רציני ומכוער בין דיאן לאופק. והנה, ברגע שהאינדיבידואל של נתנאל התפרץ מתוך המקשה נתנאל-דיאן והחליט לקחת את אופק לשיחת יישור קו והדורים בנסט, היחסים בינו לבין דיאן החלו להתערער ולהידרדר עם פאסיב-אגרסיב והקטנה מצד דיאן, שרואה באקט הזה חוסר נאמנות, בעוד כל חטאו הסתכם בבחירה שלו להיות קודם ישות נפרדת ובן אדם בפני עצמו, ועוד בן אדם סבבה עם אנשים שחשובים לו.

גם אצל בר ואליאב - שחוו עוד משבר ביחסים בעקבות עוד ריב, אבל הצליחו לצאת ממנו - אנחנו מתוודעים לצלע נשית דומיננטית וצעקנית, והפעם עם נטיות גזלייטינג מובהקות. "אידיוט", היא גידפה אותו וירדה נמוך מדי, אחרי שסינן חצי בצחוק שהוא מרגיש כאילו הם נשואים עשור. מהנקודה הזו הריב הסלים עד שאליאב כמעט שבר את הכלים. בסוף היא התנצלה, הוא סלח לה והם חזרו לפוצי-מוצי, שבו היא ממשיכה לקרוא לו בשמות גנאי, אבל "בצחוק". ולא, זה לא עניין מגדרי-סטריאוטיפי של נשים וגברים, זה פשוט עניין של בני אדם.

פרק הדחה אמרנו, אז עמרי, הדייר לרגע שנכנס אחרון לבית אחרי שהחלים מקורונה ועשה רושם של בחור שקל להתאהב בו, הוא המודח השני. עמרי בעצם סגר אתמול שהות בת כ-10 דקות בנווה אילן מבלי שזכינו לראות ממנו משהו. בזמן הקצוב והקצר שהיה לו, הוא לא יצר דרמות, לא התלכלך. רק קרא לשלום, הדיח כלים ומצא את עצמו מודח. אולי זה עוד פאק בפורמט שדורש שינוי, אולי בישול של ההפקה, אולי הוא לא גידף מספיק בשביל להישאר, אולי לנו כחברה עוד יש דרך ארוכה.

דברים שדיירים אומרים:  

"כל אחד יעשה מה באיבר שלו עם הכסף שלו" (נתנאל לדיאן).

"אני עד שאני לא מדממת, אני לא הולכת. אם אני אוהבת כאילו" (בר לאליאב).

"הבחורה על טונה מהבוקר עד הערב" (בר על טליה).

"בזמן שאתם רבים על סיגריות, אנשים מתים באוקראינה" (מרינה לכולם).