"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איך עושים סדרה לנוער, שהיא גם מצחיקה, על השואה?

הסדרה "כל עוד בלבב" של כאן חינוכית מנסה לשקף לצופים איך מרגישים בני נוער במהלך המסע לפולין, וכמה חזקה ומורכבת החוויה הזו

,עודכן
0השמעה
מתוך "כל עוד בלבב", צילום: באדיבות כאן חינוכית

"כל עוד בלבב" היא סדרה עלילתית של כאן חינוכית, שעוסקת בנושא שנוי במחלוקת: מסעות בני הנוער הישראלים לפולין. ארבעת פרקי הסדרה ישודרו במהלך יום הזיכרון לשואה ולגבורה, היום ומחר.

הסדרה צולמה בפולין, כולל ביקור במחנה ההשמדה טרבלינקה. הבמאי הוא רומן שומונוב, והיוצרת של הסדרה היא חן קלימן גל.

"בהתחלה לא רציתי להתעסק בשואה", מספרת קלימן גל (44), "זה הפחיד אותי. אבל אז נזכרתי במסע שלי לפולין כתיכוניסטית, שהיה מסעיר, מרגש, גדול ומפחיד, ומצד שני היה נורא כיף עם החבר'ה. עלה לי הרעיון לכתוב לא על השואה, אלא על זיכרון השואה ועל פולין של היום".

נושא המסעות לפולין הפך שנוי במחלוקת. יש מי שטוענים שהדבר לא נכון ואף מיותר בגיל הזה. הסדרה נוגעת בזה?

"הסדרה הזאת היא ניסיון ללוות בנאמנות את החוויה של נערה ישראלית שפתאום מושלכת למקום אחר. במסע לפולין יש ניתוק מאוד גדול מהחיים שלך. זה מסע שמעביר אותך קשת שלמה של רגשות. לכן גם שמות הפרקים הם שמות של רגשות: הלם, פחד, כעס ותקווה. היה מאוד מרגש לצלם בטרבלינקה. צילמנו טקס, והיתה דממה על הסט, גם בקרב הצוות הפולני. זה היה טקס מומצא, אבל הכי אמיתי שהייתי בו בחיים".

זו סדרה מצחיקה. לא בחירה שגרתית לסדרה שעוסקת בשואה.

"מההתחלה ידעתי שאני רוצה לכתוב סדרת נוער. זה מה שאני עושה כבר 20 שנה. כתבתי בין היתר לסדרות 'הפיג'מות', 'השמינייה', 'אליפים', 'אחותי קפצה כיתה'. אני כותבת סיטקומים, נוטה כל הזמן לכיוון של מצחיק, וידעתי שיהיה את זה גם בסדרה.

"השואה היא אירוע כל כך מז'ורי וכל כך מחריד, שאולי דווקא סדרה עם בדיחות ציניות תגרום לבני נוער להזדהות, להתעמק בנושא. יש בסדרה המון תקווה. אחרי שעסקתי בנושא הזה, אני מעריצה אנשים שבוחרים לעסוק בשואה באופן שוטף, כי זה מאוד קשה. במסגרת התחקיר קראתי דברים שלא יעזבו אותי בחיים, שלא נכנסו לסדרה. אנחנו כל הזמן מדברים על 'להבין' את מה שקרה שם, אבל אני לא חושבת שזה משהו שאפשר להבין לגמרי. מה שכן, יש תקווה ואופטימיות בסדרה, ואני חושבת שאנחנו צריכים את זה כדי להמשיך הלאה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר