יום השואה הבינלאומי: הצגות ושיחות עם חוקרי שואה בתיאטרון הבימה

היום לפני 77 שנה שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים, ותאריך זה, 27 בינואר, הפך ליום השואה הבינלאומי. לציון היום הזה, הוחלט בתיאטרון הבימה להקדיש את כל ההצגות שיעלו היום לנושא השואה, וכן לקיים רב־שיח עם הקהל על הנושא.

ארבע ההצגות שיעלו היום הן הצגת יחיד של השחקן בן יוסיפוביץ', בשם "מפלצת הזיכרון", שמבוססת על ספר של ישי שריד אשר עוסק במסעות לפולין; "דבר על מקום הימצאם", מחזה שכתבה נאוה סמל המנוחה, בכיכובן של רובי פורת־שובל וסנדרה שדה; "מצדה 1942", מחזה מוזיקלי שמבוסס על אירוע היסטורי בגטו ורשה; ו"עקומים", מחזה של מרטין שרמן שעוסק בסיפור אהבה בין שני גברים בגרמניה הנאצית. בסוף כל הצגה יתקיים רב־שיח שיעסוק בנושא ההצגה, ולכך אחראי ד"ר יואל רפל, חוקר בכיר במכון לחקר השואה של אוניברסיטת בר־אילן.

"היום הזה הוא חלק מהזיכרון הקולקטיבי הישראלי, ואנחנו חלק מהקהילה הבינלאומית, לכן החלטנו להקדיש את כל ההצגות היום לשואה", אומר מנכ"ל הבימה, נעם סמל. "בסיום כל הצגה נקיים רב־שיח שייגע בפן אחר של השואה, בהתאם לזווית שמוצגת במחזות: 'מצדה 1942' נוגעת במרד בתוך גטו ורשה, 'מפלצת הזיכרון' מתריסה נגד המסעות לפולין, 'דבר על מקום הימצאם' מדברת על שורדי השואה ועל הקליטה שלהם בארץ, ו'עקומים' נוגעת בפעם הראשונה בשואת הקהילה הלהט"בית".

לדברי ד"ר רפל, "שיתוף הפעולה הייחודי של תיאטרון הבימה עם אוניברסיטת בר־אילן מאפשר להביא את פירות המחקר האקדמי אל הקהל הרחב באופן בלתי אמצעי. כל אחת מההצגות מבוססת על מחקר מקיף שעשה כל אחד מהמחזאים".

עוד אמר רפל כי "יום השואה הבינלאומי זה משהו שצמח באו"ם בשנות האלפיים. עשו עבודה שקטה מאחורי הקלעים כדי לגרום לזה לקרות. החשיבות של היום הזה גדולה מאוד, כי שחרור אושוויץ אמנם קשור אלינו כיהודים, אבל הוא לא בוצע על ידינו. הוא בוצע על ידי הצבא האדום, וזה היום שבו מציין העולם את זיכרון השואה. לישראל יש יום שואה ייחודי בתאריך אחר (כ"ז בניסן, מ"כ), ויום השואה הבינלאומי לא מחליף את יום השואה מבחינתנו. בישראל התחילו להתייחס לתאריך הזה רק בשנים האחרונות".

רפל ינהל בעצמו את רב־השיח שיתקיים לאחר ההצגה "עקומים": "זה מחזה שעוסק ביחס של השלטון הנאצי ללהט"בים. מבחינת הנאצים, מישהו מקהילת הלהט"ב היה פחות מיהודי, לפחות עד שלב מסוים שבו היהודים הפכו למטרה הראשונה. אני אדון עם הקהל בשאלה מה הוביל לזה שהיהודים הפכו ליעד הראשון של הנאצים, אם התפיסה של המשטר הנאצי - שנולדה בברלין - עברה לאוסטריה ולצ'כיה עוד לפני המלחמה, ואם היחס ללהט"בים היה חלק מהעניין של תפיסת הגזע הארי הטהור.

"אחרי ההצגה 'מצדה 1942' יתקיים רב־שיח שיעסוק בכך שבזמן הפינוי של גטו ורשה, הנאצים דרשו מהתיאטרון היהודי בגטו להעלות מחזה. בין היתר, נעסוק בשאלה אם אפשר להשוות את מרד גטו ורשה להתאבדות הקולקטיבית במצדה.

"הדיון שיתקיים אחרי ההצגה 'דבר על מקום הימצאם' יעסוק בחשיבות של 'המדור לחיפוש קרובים', ששודר במשך עשרות שנים בקול ישראל אחרי קום המדינה, והיה מיועד לשורדי השואה. הדיון שיתקיים אחרי ההצגה 'מפלצת הזיכרון' יעסוק בשאלה אם צריך להפסיק את המסעות לפולין".