גילה אלמגור: "זו הייתה הצוואה שלו"

פסטיבל הצגות היחיד תיאטרונטו אמור להתקיים השנה בחול המועד פסח לראשונה בלי מייסדו, יעקב אגמון,שהלך לעולמו לפני כחודשיים. מי שלוקחת את מקומו כמנהל הפסטיבל היא אלמנתו, גילה אלמגור.

"כשבוע לפני שהוא אושפז, נסגרו ענייני התיאטרונטו ופתאום הוא אמר 'רגע, אני רוצה להוסיף סעיף. היה וקורה לי חלילה משהו, אני מבקש שרעייתי תמשיך בניהול הפסטיבל במקומי. אני רואה בזה צוואה'", מספרת אלמגור. "התיאטרונטו היה הבייבי שלו, בפסח שעבר היינו אמורים לציין 30 שנה לפסטיבל ואז הגיעה הקורונה והוא בוטל. בפסטיבל השנה יש כמה הצגות שהיו אמורות לעלות בשנה שעברה לצד הצגות חדשות".

בתחרות ישתתפו השנה שבע הצגות. בין ההצגות:עיבוד לספר של ישי שריד, "מפלצת הזיכרון",ומחזה של ניל לביוט. בין השחקנים בפסטיבל השנה: בן יוסיפוביץ' ("על הספקטרום", "חזרות") ואיצ'ו אביטל.

אלמגור מודעת לעובדה שהקורונה עלולה לשבש את התוכניות גם השנה, אבל מקווה שבכל מקרה ההצגות יעלו מול קהל, גם אם מצומצם ובמגבלות. "הצגות מקוונות זה לא משהו שאני מתחברת אליו", היא אומרת.

קשה לך בלי אגמון?

"קשה נורא, בכל פרמטר. אני יודעת להיות לבד, אבל להיות בלי יענקל'ה זה קשה מנשוא. 59 שנים היינו יחד. בדיעבד אני יודעת שהשנה הזאת של הקורונה היתה מתנה כי זו היתה שנה של פרידה, היינו רק שנינו ספונים בבית, צחקנו המון, שמענו מוזיקה, קראנו, התרגזנו על הטלוויזיה".

את נערכת לחזור לבמה כשחקנית?

"כרגע לא. העובדה שאין לי את העוגן של העבודה בתקופה כל כך קשה מבחינתי - מקשה עלי עוד יותר. העבודה תמיד היתה עוגן מבחינתי, גם במצבים הכי קשים. כשיש מחויבות להצגה - את אוספת את עצמך, לא משנה מה. זה מסיח את הדעת מדברים אחרים. לפחות הפעילות בתיאטרונטו עוזרת. בתי הגר ואני זוממות להגשים עוד חלום של יענקל'ה: לעשות פסטיבל אימפרוביזציה. זה היה חלום שלו, ואנחנו נעשה את זה".