"במשך שנים עליתי על הבמה בלי חשק ובלי חדווה"

יותר מעשר שנים חלפו מאז גילמה תמר קינן את הצלע הנשית בפמליה של נאור ציון בסדרה "החברים של נאור". מאז הספיקה לשחק כאמא של נועה קירל בסדרה "כפולה" ובהצגות שונות, לביים שתי הצגות פרינג', ועכשיו היא המנהלת האמנותית של פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא, ביחד עם נועה שכטר.

הפסטיבל יתקיים בין 23 ל־25 בדצמבר, ובמסגרתו יוצגו הצגות קצרות, שאורכן עד 20 דקות ושנבחרו בקפידה מתוך מאות הצעות. כרטיס לפסטיבל מקנה לצופים אפשרות לראות ארבע הצגות קצרות ברצף.

"זו פעם ראשונה שאני עושה ניהול אמנותי", אומרת קינן (45), שמנהלת את מרכז הפרינג' של צוותא וגם מביימת במקביל את ההצגה "לילה לבן", שתעלה בתיאטרון הקאמרי בסוף השבוע. "התחלתי כשחקנית. הייתי שחקנית עובדת שעברה מתפקיד לתפקיד, ובשלב מסוים התחלתי להרגיש שאני מפסיקה להתרגש. גיליתי שהחומרים שעשיתי פחות ופחות מעניינים אותי. רציתי לביים אבל בהתחלה לא העזתי. זה המקום הכי גרוע להיות בו 'שחקנית שרוצה להיות במאית', ועוד הייתי מין מצחיקולה כזאת שאולי לא לוקחים אותה ברצינות.

"ואז, ב־2016 הציעו לי בצוותא לביים בפסטיבל 'צו קריאה' קריאה מבוימת של מחזה, וישר אמרתי 'כן'. אפילו לא שאלתי מה זה. שלחו לי מחזה שכתב גבר חרדי, דורון נאמן, היה בינינו מפגש מדהים, וההצגה זכתה במקום הראשון. אחר כך התחילו להגיע הצעות ממחזאים ומפסטיבלים, ביימתי הצגה בפרינג', וזה התחיל להתגלגל. במקביל הרגשתי שאני לא נהנית עוד לשחק ואין לי את החדווה. לא אהבתי את ההצגות ששיחקתי בהן ושנאתי את עצמי שאני עושה את זה, ואז שתי הצגות ששיחקתי בהן ירדו ואמרתי 'אז די'. הפסקתי לשחק. ב־23 באפריל 2019 היתה ההצגה האחרונה של 'מהומה רבה על לא דבר' בתיאטרון הקאמרי - וזו היתה ההצגה האחרונה שלי".

אז זהו? לא תחזרי לשחק?

"לא, אני ממש לא רוצה. הסתובבתי שנים בלי חשק וחדווה. זה היה תהליך. אני עובדת במשהו 20 שנה, ואז להגיד 'אני לא רוצה לעשות את זה' אחרי שזה היה חלום חיי? היה קשה להודות בזה, אבל עשיתי את זה. הרגשתי שהרבה שנים קצת ישנתי, וכשהתעוררתי פתאום - קרו דברים מדהימים".

למרות שיש שינוי גדול בשנים האחרונות, עדיין אין הרבה נשים שהן במאיות בתיאטרון או מנהלות בכירות.

"נכון. בפסטיבל תיאטרון קצר, למשל, יש רוב של נשים במאיות. אני חלק מפורום יוצרות התיאטרון בישראל שעושה הרבה כדי להכניס יותר נשים לתפקידי מפתח ולבימוי. בצוותא מאוד הולכים עם זה והפקידו בידי את ניהול מרכז הפרינג' ואת ניהול הפסטיבל. התיאטרון נמצא כרגע בקו תפר, והקורונה מאוד החריפה אותו, העלתה אותו על פני השטח. צריך יוצרות חדשות ויוצרים חדשים, כי מה שיש כרגע אלה אותם אנשים שוב ושוב. הקהל התחיל להיעלם".