השחקנית הישראלית נשברת: "אני יכולה לקנות עם התקציב טישו כדי לבכות"

23 שנים חלפו מאז הקימה השחקנית והבמאית דליה שימקו את אנסמבל אספמיה מתוך אמונה עמוקה בכוחו של תיאטרון לגעת, לצמרר, לטלטל ולחבר בין אנשים.

התיאטרון העצמאי הפך לאחד הקולות הבולטים והאמיצים בתיאטרון הפרינג' הישראלי, עם הצגות שזכו לשבחים וקהל נאמן. אולם במציאות של ישראל 2026 מתברר כי האנסמבל נמצא בסכנה קיומית.

"לאחר שנים של מאבק הולך וגובר להמשיך ליצור תיאטרון בישראל, אנו ניצבות בפני איום ממשי על המשך קיומנו", כתבה שימקו בדף גיוס ההמונים שפתחה. "אני פונה אליכן בבקשה: אם מצאתן באספמיה השראה, נחמה, מחשבה או התרגשות - אנא עזרו לנו להמשיך.

"כל תרומה היא הרבה יותר מסיוע כספי, היא אמירה שתרבות עצמאית, יצירה חופשית ואמנות חיה עדיין רלוונטיות ומשמעותיות".

בראיון ל"ישראל היום", היא מספרת על הצעד שנקטה בהיעדר כל אופציה אחרת.

"בחמש השנים האחרונות האנסמבל שלנו ירד ב-40 אחוז בתמיכה, קודם כל בגלל קיצוצים של משרד התרבות ושל עיריית תל אביב, וגם בגלל המלחמה. הפקה מפוארת שלנו, 'הנערה', ירדה לטמיון ולא קיבלנו עליה תקצוב - וזה הפסד עצום לאנסמבל. 

"כיום האנסמבל נתמך על ידי מינהל התרבות באותו הסכום משנת 2013. אז יכולתי לעשות עם התקציב הזה את 'חלום ליל קיץ', והיום אני יכולה לקנות איתו טישו כדי לבכות על מר גורלי.

"המצב אקוטי. אם אני לא מגייסת 120 אלף שקל אין לי יכולת לעשות דבר. יש לי חוב של 80 אלף שקל, וזה עוד לפני שהתחלתי לעשות משהו.

"אין לי יכולת להחזיק את ארבע ההצגות הקיימות שאמורות להימשך. על כל ערב שהמחזה 'מהפכניות' רץ הוא עולה 10 אלף שקל. השחקנים מרוויחים 400 שקל - וזה ביזיון בפני עצמו. לא העליתי להם משכורות מאז 2018 כי אין אפשרות. זו הצגה שמביאה קהל ועניין, אבל אני לא יכולה להריץ אותה יותר מפעם בחודש".

את מאמינה שהקהל הוא זה שיציל את האנסמבל?

"אני לא יודעת במה אני מאמינה, אבל זה הכלי היחיד שיש לי. אני רוצה להאמין שלאנשים חשובה תרבות וקול עצמאי, וחשובה להם היצירה שאני עושה - יצירה שמתעסקת בנושאים שמעט מאוד מתעסקים בהם, כמו נושאים פמיניסטיים וחברתיים".