"אתמול הגיע אלי שליח מוולט, שאלתי אותו 'אתה מסתובב עם תחושה של שליחות?'"

ברוח הנוסטלגיה וההתרפקות על מה שהיה פה פעם, שני ענקי במה שכבר עשרות שנים מלווים אותנו - משתפים פעולה לראשונה. אסנת שיר־וישינסקי וננסי ברנדסמעלים יחד מופע בידור מוזיקלי בשם "החיים זה לא שחור לבן" (22.7 בגריי תל אביב ובהמשך בכל הארץ) בבימויו של שוקי וגנר, ובו הם מבטיחים מפגש בין סטנדאפיסט ומוזיקאי לזמרת וחקיינית שיצחיק אתכם עד דמעות, בתקופה שבה כולנו משוועים לחיוך.

בראיון עם השניים הם מספרים ל"ישראל היום" איך נולד החיבור, ומה באמת יקרה על הבמה.

"זה רעיון שמתגלגל אצלנו כבר כמה שנים ולא מצאנו את המומנטום הנכון, ועכשיו פתאום זה קרה. המפיקה מרים עציוני נכנסה לתמונה וזה פשוט כיף, יש הרמוניה בין שלושתנו. עד היום היינו נפגשים בדרך כלל באירועי חברה, ותמיד היתה חיבה הדדית והיתה הערכה", מגלה אסנת.

"תמיד אמרתי לה במפגשים האלה 'מה יש במוטי גלעדישאין בי?'" מצטרף ננסי.

אסנת:"יש לנו על זה קטע קורע במופע".

ננסי:"אחת המשימות הכי קשות שלי היא להצחיק אותה. לא קל להצחיק אותה, וכשאני מופיע על הבמהלא אכפת לי שהקהל לא יצחק, העיקר שהיא תצחק. מאז שאנחנו עובדים יחד היא התחילה לגלות אותי, כי באמת היינו נפגשים בכל מיני אירועים שונים, אבל אנחנו מגלים פה זה את זה, וזה כיף ממש דווקא כי אנחנו מאוד שונים.

"היא מאוד רוחנית, קורקטית. פעם אמרתי 'היה לי יום קריעת תחת', והיא אמרה 'בלי מילים כאלה'. גסויות אסור לידה", צוחק.

אסנת:"לא יהיו גסויות במופע".

ננסי:"היא קודם כל וירטואוזית. החיקויים שלה והקשר שלה עם הקהל - אתה רואה שם סיפור אהבה. הקהל כל כך אוהב ומעריך אותה, ואני מסתכל מהצד. מודה שלא ראיתי אותה בהופעות, בעיקר ראיתי בטלוויזיהאת החיקויים שלה. הרגשתי את הרוח שלה, אבל לראות אותה על במה זה משהו אחר".

מה יהיה במופע, מה הקהל יקבל?

אסנת:"הכל. יהיה סטנד־אפ קורע, אני באמת צוחקת במופע, על אמת. יש לננסי ראש יצירתי בצורה בלתי רגילה והוא כל הזמן מפתיע ומייצר, וזה מדהים. יש שירים שאני מבצעת שהקהל יכול לשיר איתי, ויש חיקויים. וכמובן דיאלוגים בינינו".

ננסי:"הבסיס של ההופעה זה קונפליקט. אין דבר יותר משעמם לקהל מאשר לראות על הבמה שני אנשים שאוהבים אחד את השני, זה דבש, דבק, ואני המצאתי קונפליקט. אני מאוד אוהב שהיא על הבמה, אבל אני לא אוהב את זה שאני חייב להתחלק איתה בכסף כי אנחנו שותפים, ואני רומני, ואיתנו על הבמה גלעד כץ, שהוא פסנתרן אדיר, וכל ההופעה אני מנסה לשכנע את אסנת שתרד מהבמה. הקהל רואה על הבמה שני אנשים שלא אוהבים זה את זה, והכל בהומור".

הומור באחת התקופות הכי עצובות שידענו. קשה יותר להצחיק בתקופה הזאת, או שדווקא עכשיו אתם מרגישים את השליחות?

אסנת: "אנחנו לא שוכחים לרגע, יש כובד אדיר על הכתפיים. אני מרגישה משקל כבד, והחיבור הזה שהגיע במפתיע מאפשר לי להקליל, מייצר אצלי שמחה. השעות שאנחנו עובדים יחד מלאות בצחוקים וביצירתיות ובכיף עם שוקי וגנר, הבמאי הגאון.

"היצירה נותנת המון כוח ומפרה. זה לא פשוט לעשות את הסוויץ' הזה, אבל כשאנחנו כבר בתוך זה - זה כיף, והשליחות היא אדירה, כי להיות במקום הזה שאתה מייצר ומוציא מתוכך את הכוח ומעביר הלאה זה סוג של חיבוק, אסקפיזם לשעה וחצי. זה נותן המון כוח".

ננסי: "אתמול הגיע אלי שליח מוולט, הסתכלתי עליו בהתרגשות ושאלתי אותו 'אתה מסתובב עם תחושה של שליחות?' הוא לא ידע מה לומר".

"יש לנו דברים משותפים"

שניכם עם קילומטראז' אדיר על הבמות. אסנת, על החיקויים שלך דור שלם גדל, החיבור הזה הוא גם חלק מגל הנוסטלגיה שתקף אותנו?

אסנת:"בטח, ובמופע נתחיל מהחיקויים הידועים של שושנה ויפה, של חוה אלברשטיין וריטה, אבל יהיו גם נסרין קדרי וזהבה בן, שילוב של חדש וישן".

ננסי:"כשאני בונה הופעה, בגלל ריבוי הערוצים אני רואה מולי 500 איש שמכוונים אלי את שלט הטלוויזיה ומתים להעביר ערוץ. אין היום סבלנות, אז מבחינת ההומור אני אחראי על מה שקורה ורוצה לשכנע אותם לא להעביר ערוץ, ואני עושה עם אסנת הכל כדי שהקהל לא ימצה".

אסנת:"גילינו שיש לנו הרבה דברים משותפים, ועל זה אנחנו מדברים - על הילדות, על הסבא של ננסי והסבתא שלי, על זה ששנינו גרושים פעמיים"