"חלק מהחזרות אני פשוט מעבירה בלבכות"

יש למה לחכות: לראשונה באופרה הישראלית תועלה ב-28 במאי "הדיאלוגים של הכרמליטיות" - אחת האופרות החשובות ביותר שנכתבו במאה ה-20, מאת המלחין הצרפתי פרנסיס פולנק, המבוססת על מחזה של ז'ורז' ברננוס.

האופרה מגוללת את סיפורן האמיתי של קבוצת נזירות שהוצאו להורג בשל אמונתן, בניצוחו של מאסטרו אשר פיש, ובכיכובה של יעל לויטה, שיחד עם שקד סטרול תגלם את התפקיד הראשי של בלנש דה לה פורס, צעירה ממשפחה אריסטוקרטית שבורחת מהבית ומצטרפת למנזר הכרמליטיות.

עבור לויטה, הכוכבת התורנית של האופרה, מדובר בהמשך ישיר לתפקידים ראשיים ובולטים שלהם זכתה באופרה בתקופה האחרונה. מי שראה אותה ב"חנוך לוין - האופרה" התרשם מהיכולות הקומיות שלה, וכעת היא נכנסת לדמות טרגית.

"זה כבוד גדול לקבל תפקידים כאלה", אומרת לויטה (42), שמופיעה באופרה הישראלית ב-12 השנים האחרונות. "את גדלה ומתבגרת, ומכל תפקיד רק גדלתי ולמדתי". 

הכניסה שלה לעולם האופרה לא היתה טבעית, כבת למשפחה דתית שגדלה בשומרון ולמדה באולפנה. "תמיד שרתי במקהלת בית ספר וביקשתי ללמוד פיתוח קול. הגעתי למקהלת מורן בבית יצחק, שם הכרתי את נעמי פרן, המנצחת, שחשפה אותי למוזיקה קלאסית ולאופרה. לפני זה שמעתי בבית הרבה חזנות מאבא שלי. בבית שלנו מאוד אוהבים מוזיקה".

תפקיד לא פשוט

איך קיבלו בבית את המעבר?
"זה היה תהליך לא קל, אבל המוזיקה הפכה מהר מאוד להיות חלק עיקרי בחיים שלי. הוריי ליוו אותי, ועדיין מלווים אותי, באהבה וקבלה, הם באים לראות אותי מופיעה, והם המעריצים הכי גדולים שלי. הם גאים, ואני גאה בזה שהם גאים (צוחקת). אני לא מתייחסת לתהליך שעברתי כאל יציאה בשאלה. יש בי אמונה, אני אדם מאמין, פשוט בדרך שלי".

התפקיד שלך לא פשוט.
"נכון, זה מאוד קשה, אני מגלמת את הדמות היחידה באופרה שהיא מומצאת. מי שכתבה את הסיפור היא השורדת היחידה מהאירוע הזה של ההוצאה להורג, האחות מארי, והדמות של בלאנש היא די דיכאונית. אמא שלה מתה בלידתה והיא נושאת אשמה כבר מעצם היותה. היא בת אצולה שמוצאת את המפלט בכנסייה. במהפכה גם האצולה וגם הכנסייה נרדפו, ככה שבסופו של דבר זה לא היה ממש משנה במה היא תבחר - היא נידונה לגורל הזה מראש.

"היא משכנעת את אבא שלה שקשה לה עם החיים האלה והיא רוצה ללכת למנזר, כי היא יודעת ששם היה לה טוב. הסצנה הזאת מרגשת אותי במיוחד, כי כשאני מסתכלת אחורה אני מבינה שלא יצאתי מהדת סתם - פשוט המוזיקה היתה שם, והיא בשבילי הדבר הקדוש. זו אופרה קשה ועמוקה, וחלק מהחזרות אני פשוט מעבירה בלבכות".

שינוי קיצוני מהדמות הקומית שגילמת באופרה של חנוך לוין.
"נכון, באופן כללי אני מאוד אוהבת קומדיה. אבל תמיד אומרים על הליצן העצוב שמי שעושה קומדיה, כנראה חבויים בו גם עצב ודרמה. אני חושבת שפה מה שנותן מזור לנפש זו המוזיקה היפהפייה. כמו השירים העצובים בתקופה הקשה שאנחנו עוברים, שמרפאים את הנפש, ככה גם האופרה הזאת מלטפת אותה".