"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אבא שלה הוא דני קושמרו? הסטנדאפיסטית שכבשה את ישראל יוצאת במופע חדש

כרמל נצר הצליחה להדביק מדינה שלמה כאשר כתבה את "אבא שלי הוא דני קושמרו", ועכשיו היא מעלה מופע אישי וחושפני • "זה נולד מהצורך שלי לדבר על ה־OCD שלי"

,עודכן
0השמעה
כרמל נצר. צילום: נעה ניר

בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל, כשההלם הקולקטיבי שיתק את כולם, אחד העוגנים שסייעו להתמודד עם הטראומה האיומה ולניסיון לעבד את התופת היה, בעל כורחו, מגיש החדשותדני קושמרו, שהפך לאחד מגיבורי התקופה.

מי שהכתירה את קושמרו הרבה לפני 7 באוקטובר ל"אבא של כולנו" היא השחקנית כרמל נצר (33), חברת אנסמבל ציפורלה, שכבר בקורונה כתבה את "אבא שלי הוא דני קושמרו", יחד עם חבריה לקבוצה, סרטון שבמלחמה התפוצץ ויצר באזז מטורף. כעת נצר ממשיכה אל הדבר הבא, מופע אישי וחשוף שלה שבו היא מדברת על ה־OCD ועל הפרעות החרדה שלה.

"לילה אחד בקורונה כשצפיתי בקושמרו וכולנו הרגשנו לבד, פתאום הוא היה נראה לי כמו אבא מחבק", היא משחזרת. "הבאתי את הרעיון לציפורלה, ויחד הוצאנו אותו לפועל. לא היו לזה הרבה צפיות, אבל במלחמה מישהו העלה את הסרטון בטיקטוק וזה נהיה טירוף. כולנו הרגשנו שאנחנו צריכים אבא, והאמת היא שזה היה מגניב ששטות שהמצאתי באמצע הלילה הפכה לדבר הזה, זה נהיה טירוף".

עם דני עצמו דיברת?

"תומר מציפורלה דיבר איתו, הוא עף על זה אבל בעיקר אמר 'מה עשיתם לי' (צוחקת)".

היא הצטרפה לאנסמבל ציפורלה לפני חמש שנים, ויחד מופיעה איתם במופע החדש "קלאסה", שלדבריה "נוגע בקלאסיקות ישראליות בפריזמה שלנו, מדבר הרבה על המצב, מופע מאוד רלוונטי".

מופע היחיד החדש שלה נמצא כעת בהרצה, וב־4 במאי היא תגיע איתו לצוותא. "המופע נקרא 'לא סטנדאפ', שזה קצת מתחכם. ברור שזה סטנדאפ, פשוט לא סטנדאפ רגיל, יותר סטורי טלינג", היא מספרת, "וזה נולד מהצורך שלי לדבר על ההפרעה הכבדה שעוטפת את חיי, ה־OCD, שלא מדברים ויודעים עליה מספיק".

אנסמבל ציפורלה,צילום: בן פלחוב

את יכולה לתת לי דוגמה?

"אני חושבת המון מה אם יקרה משהו לאמא שלי. כולם חושבים על זה, אבל אצלי זה כל הזמן, וכל שיחה איתה אני תוהה אם זו השיחה האחרונה שלנו. או, למשל, מחשבה שאומרת שאם לא אסגור את האור מישהו ימות. אני מאמינה בזה בלב שלם, ואז יש סאגה אם האור מכובה או לא, ואני צריכה לחזור הביתה לוודא. זה נשמע אולי בקטנה, אבל ההפרעה הזאת משתלטת על החיים ככה שבסוף לא יוצאים מהבית".

זה קרה לך?

"בטח, חודשים. כמה פעמים, כי את מרגישה שאת נטרפת, ולא מצליחה לעשות כלום חוץ מהמחשבות הרפטטיביות האלה. זה קרה לי בגיל ההתבגרות, אחרי הצבא, ולא מזמן, וזה מה שגרם לי להעלות את המופע כי זה נורא משחרר להיחשף עם הדבר, לצאת עם זה מהארון. במופע אני מדברת על הפרעות החרדה, על ה־OCD, והכל בהומור, ומבהירה שמה דפוק הוא מה שנהדר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר