ככה זה כשיש שתיים: "הקהל יקבל את מה שהוא אוהב מירדנה ואת מה שהוא אוהב ממני"

"אשה 2024 - יצירה נשית בתיאטרון חולון". כך נקראת הגרסה החדשה של "פסטיבל אשה", הפסטיבל הוותיק שמתקיים בכל שנה בתיאטרון חולון לציון יום האישה, בניהולה האמנותי של עינת בסר.

השנה, בהתאם למצב, האירוע יתקיים בתאריכים 5-9 במארס ללא המילה "פסטיבל", אבל עם מגוון מופעים שעקב החודשים האחרונים, שבהם בלט כוחן של נשים בעורף ובחזית, יוקדשו לנשים ויעמידו במרכזם נשים אמניות חלוצות בתחומן, שלכל אחת מהן יש יכולת ריפוי מופלאה לנפשנו הפצועה.

אחד מהמופעים יפגיש על במה אחת שתי יוצרות ותיקות עם קילומטראז' בימתי משובח, שלראשונה חברו יחד למופע משותף: ירדנה ארזי ואודיה קורן יעלו בבכורה ב־9 במארס (ולאחר מכן שני מופעים נוספים ב 22.3 בתיאטרון הקאמרי) את "עושות שורשים" - מופע שמשלב שיחות, שירים והרבה אינטימיות, ושבו הן מסירות לערב אחד את כל הפילטרים. בראיון משותף הן מספרות מה יהיה במופע ואיך הוא נולד, או במילים אחרות - מי התחילה עם מי.

"כשפרצה המלחמה ובתיאטרון הקאמרי העלו את 'ימים טובים פי אלף' (מופע תיאטרלי מוזיקלי שעלה כתגובה למלחמה; מ"כ), השתתפתי באחד מהמופעים", משחזרת ירדנה. "שרתי שם, ובחזרה פגשתי את אודיה, שאני אוהבת מאוד ומאזינה לה ברדיו, אבל לא נפגשנו קודם. היא הסתכלה עלי ואמרה..."

"אמרתי 'בא לי לעשות איתך משהו'", מתפרצת אודיה בחיוך.

ירדנה: "היא התחילה איתי".

אודיה: "לגמרי התחלתי איתה".

ירדנה: "מכאן העניינים התגלגלו באהבה ובכיף. אני קופצת להרפתקאות בשמחה".

מה בעצם עומד להיות במופע?

אודיה: "הדבר שהכי קרוב לכך זה מה שפעם יהונתן גפן עשה עם דני ליטני, שני אמנים שמספרים את אותו הסיפור, כל אחד בשפה שלו. לא רציתי מופע חצי־חצי, שירדנה שרה ואז אני עולה, וגם לא מופע שבו אחת מארחת את השנייה, אלא ליצור משהו שלישי מהחומרים שלנו.

"זה ערב שכולל את השירים של ירדנה וקטעים שלי שנובעים משיחה על פרקי חיים - הדרך שעברנו מנקודת מבט של מי שבאמצע הדרך, ולא של מי שיושב בבית ומדפדף באלבומים ונזכר. נתייחס למקומות שבאנו מהם, לבתים שלנו, למשפחות, לקריירה. תהיה נגיעה רכה במצב, אבל על הדרך. זה מופע עדין".

ירדנה: "אנחנו נוגעות פה ושם במה שקורה, עם אהבה למקום הזה, ולא מדברות באופן ישיר על המלחמה".

במהלך העבודה על המופע מצאתן נקודות השקה מעניינות ביניכן?

אודיה: "כשאת פוגשת מישהי כמו ירדנה, שנמצאת כל כך הרבה שנים באור הזרקורים, יש לך דימוי של ירדנה ארזי 'המותג', ועכשיו אני פוגשת את הגברת ששותה קפה שחור כמו אחרון הטייחים. אני גם קוראת לה 'הטייח', ואני מוקסמת ממנה", היא צוחקת. "היא אדם נורא מצחיק. זו מעין הידלקות על אדם שבה אני אומרת 'הוא מוצא חן בעיניי', ואז אני מתחילה לברר למה, וזה מגניב".

ירדנה: "את אודיה הכרתי לראשונה בשבעה על אבא של חבר משותף, ובמקרה נפגשנו שם. נכנסתי לשבעה על בהונות, משתתפת בצער, ואודיה היתה שם ומסביב צווחות של צחוק. מהקריירה שלה על הבמות הבנתי שהיא קסם מהלך, וכשהיא זרקה לי את המשפט הזה - מייד אמרתי כן. במפגש איתה אני מגלה אדם סופר־תרבותי ומאוד מצחיק, ואני קצת פוחדת שאצחק יותר מדי על הבמה לידה".

אודיה: "לפעמים אני מרגישה שאנחנו כמו שתי ילדות שמגיעות ללונה פארק, ויש שם מגלשה גבוהה מאוד שכל אחת מפחדת לעלות עליה, אבל ביחד אנחנו עושות את זה".

יש סיכוי שבמופע אודיה תשיר וירדנה תעשה סטנד־אפ?

אודיה: "אני לא שרה, ויש לי חוסר ביטחון סביב המחשבה לשיר, אבל ירדנה, שהיא האדם עם האינטליגנציה הרגשית הכי גבוהה שפגשתי, החליפה את המילה 'לשיר' ב'לזמר'. היא חושבת שאם היא אומרת לי 'את תזמרי' אני אגיד כן".

ירדנה: "היא מזמרת נהדר, באמת. אמרתי לה שתעצום את העיניים ותחשוב שהיא יושבת בקהל בשירה בציבור".

ירדנה, אני מניחה שתשירי במופע את "הביתה", שיר שבמלחמה הזאת הפך להמנון.

"השיר הזה נולד לפני 41 שנים מתוך מלחמה, ולצערי לאורך השנים הוא אקטואלי בכל פעם מחדש, ובמלחמה הזאת הוא באמת קיבל תנופה מאוד גדולה. הוא יהיה במופע שלנו".

אודיה: "היה דיון אם לעשות אותו או לא, כי ירדנה תשיר גם שירים שהם לא רק שלה, אבל הוא השתלב בסיפור שאנחנו מספרות באופן טבעי, כי 'הביתה' זה מהבית הקטן שבאת ממנו ועד לבית הגדול. זה שיר מפעים שחייב להיות במופע".

הקהל במופע הזה יגלה עליכן משהו שאנחנו לא יודעים?

אודיה: "הקהל יקבל את מה שהוא אוהב מירדנה ואת מה שהוא אוהב ממני, אבל מעבר לזה, אני לא חושבת שהקהל ראה את ירדנה באופן הזה - מפטפטת, מספרת, מהרהרת".

ירדנה: "זה פחד אלוהים".