"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אנשי קיבוץ "רעים" מנסים להשתקם - וכך הם עושים את זה

חברי הקיבוץ מנסים לעכל ולעבד את הטראומה דרך האמנות והיצירה • "ההפקה היא לא רק תקומה של קיבוץ רעים, אלא תגובה כלל ישראלית נגד החושך", מספר רונן יצחקי, אחד מהבמאים של "לס - שירת הוואדי; שתיקת התל"

,עודכן
0השמעה
צה"ל ליד קיבוץ רעים. צילום: אי.פי

אחד המוקדים המרכזיים של מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר היה קיבוץ "רעים", שנמצא בסמוך לאזור מסיבת הטבע בה התקיים הטבח ההמוני. אחר כך, עם כניסת מחבלים לקיבוץ עצמו, רצחו ופגעו באנשים וברכוש. כעת מנסים חברי הקיבוץ לעכל ולעבד את הטראומה דרך האמנות.

"לס - שירת הוואדי; שתיקת התל",צילום: דפנה טלמון

הם העלו מופע רב תחומי של אמנים ויוצרים מהקיבוץ. המופע משלב מחול, וידאו-ארט, שירת מקהלה וסרט קולנוע קצר תחת הכותרת "לס - שירת הוואדי; שתיקת התל". הוא הועלה בסוף השבוע האחרון במוזיאון תל אביב, והם ימשיכו איתו ברחבי הארץ. שם המופע הינו תיאור סוג האדמה המאפיין את קרקע הלס באזור הנגב המערבי - אדמה הנחשבת לטובה ופורייה לגידולים חקלאיים, אבל גם כזו שנוצרים בה ערוצי נחל ומכתשים מקומיים וצחיחים.

"לס - שירת הוואדי; שתיקת התל",צילום: דפנה טלמון

את הפרויקט ביימו רונן יצחקי - כוריאוגרף, רקדן ויוצר מחול עכשווי, ראש התוכניות לתואר ראשון במחול באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, שהיה חבר גרעין בקיבוץ "רעים", ומור פרנק - במאית תיאטרון ותיקה ומוערכת ובת הקיבוץ.

"ב-7 באוקטובר כולנו הופתענו, חושך ירד עלינו. אתמול זכינו לקצת אור בתוך החושך. ההפקה של 'לס' היא לא רק תקומה של קיבוץ רעים, אלא תגובה כלל ישראלית נגד החושך. נמשיך להפיץ את המופע לא רק כאות לתקומה, אלא כמגדלור של יצירה שנובטת מתוך הכאב אל האור", מספר יצחקי.

"לס - שירת הוואדי; שתיקת התל",צילום: דפנה טלמון

המופע נפתח בעבודת וידאו ארט של האמנית הפלסטית עדי דרימר אשר תיעדה את השעות הראשונות של אותה שבת בכתיבת הודעות וואטסאפ שהועברו בין חברי הקיבוץ, במעין ספירלה של כתב יד צפוף ומבוהל, המשקף את הזעקה, ההלם וחוסר האונים.

"לס - שירת הוואדי; שתיקת התל",צילום: דפנה טלמון

עוד במופע: רקדני ורקדניות האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ורקדנים נוספים מיישובי העוטף שמנסים להביע בתנועה ובמוזיקה את הנחמה והקהילתיות של חברי הקיבוץ; סרטה של חברת הקיבוץ טלילה פרנק – "פנס בודד", אשר צולם ברחבי הקיבוץ וזכה בפרס הסרט הזר הטוב ביותר בפסטיבל קולנוע בסן פרנסיסקו ומקהלה המבצעת שלושה שירים שמתכתבים עם רעיון הקיבוץ באופן כללי.

נעם סמל, יו"ר חבר הנאמנים החדש של האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים: "מאמינים בריפוי בעזרת עולם התרבות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר