"לא נשב בידיים מחובקות": יש מי שדואג לילדים שלכם

ניצה בן צבי, מנכ"לית תיאטרון חיפה ב-11 השנים האחרונות מודאגת. רגע לפני שפסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים יוצא לדרך, היא מסבירה מה מטריד אותה במציאות המשתנה, מה תפקידו של התיאטרון גם בעידן המסכים ואיך אפשר לנצח את הרדידות שמתפרצת ושולטת.

"כמנהלת מוסד תרבות במדינה וכאחת שעברה שירות צבאי ארוך בתחום החינוך (היתה קצינה חינוך בזרוע היבשה, פרשה מהשירות לאחר 27 שנות שרות; מ"כ), כל חיי האמנתי בתפקידו של החינוך כמושיע ודואג לדור העתיד. כסבתא לארבעה נכדים יש לי תחושה שיש הדרדרות בכל תחום, בטח בחינוך, כתוצאה מתהליך של רדידות שעובר על החברה.

"בסופו של יום אנשים מסתפקים בכותרות ולא יורדים לעומקם של דברים. אני דואגת לילדים, שכבר בקורונה הבענו דאגה לסקטור שהוזנח יותר מכל. בזמנו לחצנו לקבל אישור לפתוח את עולם התרבות לילדים והיינו הראשונים ליזום בדיקות קורונה מהירות בכניסה לפסטיבל כדי לאפשר להם להגיע לאירוע האיכותי הזה, שמכבד ילדים ומשפחות, ומעניק להם חוויה תרבותית עשירה. הפקת הדגל שלנו השנה היא 'פו הדב', שמתוך כבוד ואחריות ליצירה שהזכויות שלה הפכו לנחלת הכלל, בחרנו לשמר את הרוח של הספר האייקוני".

לדבריה, "יש בפסטיבל שלנו בחוה"מ 16 מופעים ביום. משפחות יכולות להעביר יום שלם במתחם. למעט דוכני שתיה ומזון אני אוסרת על פתיחת דוכני מרצ'נדייז שבהם ילדים מפעילים לחץ על ההורים לקנות מוצרים, והמחירים שלנו להצגות שווים לכל כיס".

אחד הדברים שמרגיזים אותה הוא השאלה שמופנית אליה כשעולה הצגה חדשה. "תמיד שואלים אותי 'מי הכוכבים?'. זה פסטיבל צעיר ורענן שמעודד יצירה צעירה ועצמאית, ואני לא מחפשת כוכבים. הכוכב הכי גדול שלנו הוא היצירה עצמה, וברור לי שהשאלה הזאת מגיעה כחלק מהשטחיות, חיפוש הכותרות בעידן של רייטינג".

כמנהלת תיאטרון את לא מחפשת ללהק שמות מוכרים להצגות?
"אני מחפשת להביא שחקנים מוכשרים שיתאימו לתפקיד, שהליהוק שלהם יהיה האולטימטיבי. כמובן שיש כוכבים שהם שחקנים מעולים, זה בסדר, אני לא מדברת על זה, לי חשוב לתת במה לשחקנים צעירים ומוכשרים שאנו מגלים.

"אני רואה את מנת התרבות שילדים בישראל צורכים ואני עצובה. בעידן הרשתות ילדים הפסיקו לקרוא ספרים, הם בורחים למסכים, ודווקא התחום שלנו יכול להיות המתווך הכי משמעותי ואיכותי לעולם שלהם. אבל פה נכנס גם תפקיד ההורים, ואני חוששת מכך שהורים ישלחו את ילדיהם לראות רק מופעים של כוכבי הילדים שהם מכירים מהקלטות. אין לי שום דבר נגד זה, אבל זה לא יכול להיות הדבר היחיד שהם צורכים".

העולם השתנה, זו המציאות היום.
"אז נשב בידיים מחובקות ולא ננסה להשפיע? אני מאמינה בהשפעה שלי, ומתאימה את עצמי למציאות שמשתנה. למשל יזמנו את פרויקט החממה שבמסגרתו הפקנו תוכניות לילדים, מעבר ל־45 הדקות של הצגת סל תרבות. אנחנו מציעים למנהלי בתי ספר בחיפה לבוא לתיאטרון עם שכבה שלמה ולבלות אצלנו יום שלם במסגרת תוכנית לימודים. יש לנו את פרויקט 'הרפתקה מהספרים', שמבוסס על ספריה של דבורה עומר ומתנהל בסגנון של חדר בריחה. זו התשובה שלי למציאות המשתנה".