לא רק שמלה אדומה וקסטנייטות: בפסטיבל הזה עושים מתיחת פנים לפלמנקו
פסטיבל FEX מציג פלמנקו פתוח, עכשווי וניסיוני שמציע ביטויים חדשים לשפה האמנותית המסורתית • "הפלמנקו הוא אמנות עכשווית, ומכאן שאפשר לצאת מהגבולות המוכרים", אומרת המנהלת האמנותית אדוה ירמיהו
Your browser doesn’t support HTML5 audio
כשחושבים על המילה "פלמנקו", לרוב עולה הדימוי של רקדניות חושניות עם ארשת פנים רצינית, לבושות בשמלה אדומה עם נקודות שחורות או לבנות, ומנגנות בקסטנייטות. בפועל, הפלמנקו הוא אמנות מורכבת יותר. הוא אמנם נשען על מרכיבי היסוד - שירה, נגינה וריקוד - אך אין לו צורה אחת.
מה שהתחיל כפרקטיקה של תקשורת מוזיקלית התפתח עם השנים כאמנות בימתית, ומראשית שנות ה-90 נוצר בפלמנקו גם זרם אוונגרדי שמזוהה עם הרחבת גבולות השפה האמנותית עד לכדי פירוקם. זאת, כדי להציף שאלות על הרלבנטיות של מורשת העבר בעת הנוכחית, ודרכן גם לקרוא תגר על תפיסות תרבותיות ומגדריות מכוננות של החברה הספרדית.
עשייה כזאת ניצבת במרכזו של פסטיבל FEX, שייפתח היום (חמישי) בתיאטרון הבית ביפו, ובמשך שלושה ימים יציג מגוון רחב של מופעים, מרביתם בכורות של יוצרות ויוצרים בולטים בשדה הפלמנקו בארץ, שיתופי פעולה ישראלים-ספרדים, סדנאות לרקדניות ומוזיקאים ואירועי שיח. בעוד פסטיבלי פלמנקו שנוגעים ב"קצוות" הסגנוניים של הז'אנר הם כבר עובדה קיימת בספרד, בישראל – מוקד מרכזי של יצירה בסגנון (שמוכר ככזה גם בעולם) – גם כן יש ניצוצות נקודתיים של עשייה מחוץ למיינסטרים ה"פלמנקואי", אך פסטיבל שלם שמציב בבסיסו פלמנקו ניסיוני הוא חידוש.
"FEX בעצם פותח פלטפורמה חדשה – עולם שעד היום לא היה במרכז אלא ליד. הפסטיבל דוחף את היוצרים לחפש ולבדוק גבולות בתוך הפלמנקו. לאו דווקא לחשוב על התוצאה אלא על התהליך. לא לפחד לצאת מהמוכר והידוע, כולל מה שאני קוראת לו 'וולנים ונקודות'", מסבירה היוזמת והמנהלת האמנותית, הרקדנית והיוצרת אדוה ירמיהו. לדבריה, "המטרה היא לא רק לבוא לראות מופע ולהיות צופה, אלא לקיים דיאלוג".
הדיאלוג שירמיהו מכוונת אליו מקבל ביטוי כזה או אחר אצל כל יוצרות ויוצרי הפסטיבל: השפה הכוריאוגרפית והיחסים בין התנועה למוזיקה נבחנים מחדש ב"Syncretismus" של איווליסה גונזלס ופבלו אורדס וב"E Motion II" של שרון שגיא; קבוצת המחול והמוזיקה ImPort תבצע "Flamenco Session" חד פעמי בהובלת הגיטריסט והמלחין הבינלאומי דן בן ליאור (ספרד), הרקדנית מיכל בן ליאור, המוזיקאי שי בכר, ובשיתוף רקדנית הפלמנקו עדי עקיבא; ו"THISPAIN", עבודתו של הרקדן והכוריאוגרף העכשווי הלל קוגן, שבה משתתפת גם רקדנית הפלמנקו מיכל נתן, חושפת מבט חקרני וביקורתי על הפלמנקו כשפה של דימויים, וגם סטריאוטיפים, שקשורים לסוגיות של זהות ובעלות תרבותית.
אדוה ירמיהו תציג את יצירתה "Agua", שיתוף פעולה עם אנדרס מארין, מהיוצרים הבולטים בזרם האוונגרדי של הפלמנקו בספרד, שזכה לפני כמה חודשים בפרס הלאומי למחול לשנת 2022. העבודה נעה בין הכוריאוגרפי לחזותי, והיא נדמית למופע פלמנקו שהתפרק מצורתו המסורתית – מבלי שוויתר על מרכיביו – והתגבש מחדש ל"תיאטרון של דימויים" ששואב את השראתו הרעיונית והאסתטית ממים כחומר, צבע, תנועה וצליל, אך גם כמקור החיים.
החיבור בין ירמיהו למארין התהווה מתוך השגרה המקצועית: ירמיהו משתלמת בשיעוריו בסביליה כבר עשור, ודווקא במהלך הקפאת העשייה התרבותית בכל העולם בזמן הקורונה, שיתפה אותו ברעיון ליצירתה החדשה, ואף הזמינה אותו לקחת בה חלק. "Agua", שתוכננה לבמה אך נוצרה תחילה כעבודת וידאו-דאנס בשל אילוצי התקופה, עברה לקראת FEX עיבוד מחודש מהמסך חזרה אל המופע החי.
מארין מגדיר את היצירה כ"פרפורמנס, יותר מאשר עבודה בימתית-תיאטרונית". ירמיהו משתפת שאם קודם המחשבה התרכזה באפשרויות שגלומות בתנועת המצלמה, הגרסה הנוכחית היא מעין "וואן שוט" של מהלך בימתי, שבמסגרתו נמצאו פתרונות חזותיים וכוריאוגרפיים לתרגום דימויים קריטיים לעבודה, שקודם התאפשרו בגלל החלל והצילום, כמו רגע שמצטט את הציור "נערה בחלון" (1925) של סלבדור דאלי, שלוכד רגע פשוט, אך פואטי, של התבוננות בים.
התוצאה היא יצירת פלמנקו טוטאלית ובינתחומית שמשקפת את האופן שבו כל אחד מהם ממקם את עשייתו בתוך הז'אנר: אדוה ירמיהו יוצרת עבודות שמוגדרות על ידה "פלמנקו חזותי" בשל ההדגשה של ההיבט הדימויי כאפיק מרכזי, ואנדרס מארין טבע את המונח "פלמנקו פתוח" (flamenco abierto) כהגדרה לשפה החדשנית שפיתח, ומייצגת עבורו "פלמנקו שיש לו חמצן וחופש, שאינו מקובע או לכוד, שמתרחב ומתפתח, שמאפשר להביא הכל ולקחת הכל".
לא במקרה מארין תופס את הפעולה של ייסוד FEX כמשמעותית: "לרוב אנחנו מחפשים את הדברים שאנחנו כבר מכירים, ופתיחה של המרחב ליצירה אקספרימנטלית היא מעניינת מאוד. צריך אומץ לעשות אותה", הוא מסביר, מבלי לערער לרגע על הקשר הבלתי ניתן לפרימה של הפלמנקו משורשיו. אדוה ירמיהו שותפה לעמדה זו, ורואה בפסטיבל פלטפורמה שבה מסורת ואוונגרד אינם קטבים מנוגדים אלא עמדות משלימות: "האג'נדה של FEX היא חדשנית ועמוקה, שמבינה שגם פלמנקו הוא אמנות עכשווית. אבל ל-FEX אין מקום אם לא מתקיים פלמנקו מסורתי, כמו שאנחנו מכירים אותו. לכן הם חייבים להתקיים במקביל".
FEX Festival | פלמנקו אקספרימנטלי יתקיים בין התאריכים 5-7 בינואר בתיאטרון הבית ביפו.