יוצרי "עספור" מגיעים לתיאטרון הבימה

אחרי שעשו את זה על המסך הקטן ("עספור", "פצועים בראש") ועל המסך הגדול ("מחילה", "מכתוב"), מגיעים חנן סביון וגיא עמיר אל התיאטרון הרפרטוארי. השניים כתבו מחזה קומי בשם "משוגע עליה", שיעלה ב־20 במאי בתיאטרון הבימה, והם גם משחקים בו.

המחזה נכתב בהשראת סרט קולנוע ספרדי באותו שם, והוא מגולל את קורותיו של אדר, שמבלה לילה פרוע עם בחורה שנעלמת בסוף הבילוי. הוא מחפש אחריה ומבין שכדי לפגוש אותה הוא חייב להתאשפז במוסד פסיכיאטרי, שבו היא שוהה. את ההצגה מביים אלון אופיר ומשחקים בה, לצידם של עמיר וסביון, גם מירב שירום, ספיר אזולאי, רובי פורת־שובל, שיר אברמוב, שירן הוברמן, רבקה גור ועוד.

"זה מרגש", אומר סביון, "אנחנו מחפשים כבר כמה שנים את הדבר הנכון לתיאטרון. ארבע שנים אנחנו בפגישות עם משה קפטן (המנהל האמנותי של הבימה, מ"כ) בחיפוש אחר רעיון. כשעלה הרעיון של 'משוגע עליה' - היה קליק מהיר".

עמיר מספר כי "הסרט מאוד קולנועי, משתמש בכל מה שקולנוע יודע לעשות, כמו מרדפים וסצנות גדולות. כדי להפוך את הסרט להצגה אמרנו שאנחנו צריכים להתמקד באנשים שבתוך המוסד, כי אתה מבין שמאחורי האנשים השקופים האלה יש סיפור".

סביון: "הסרט הוא קומדיה קלילה וחביבה, אבל הרגשנו שאנחנו יכולים לתת לו עוד ערך, להתמקד בכל אחת מהדמויות שמאושפזות שם. חיפשנו את הסיפור מאחורי כל דמות והוספנו רקע ישראלי".

הכתיבה לקולנוע ולטלוויזיה שונה מהכתיבה לתיאטרון?

עמיר: "זו כתיבה אחרת לתיאטרון, אבל התהליך היצירתי זהה. נפגשים בכל יום, מ־9:00 עד 17:00, עובדים על כמה פרויקטים במקביל. בתיאטרון אתה צריך לפתור בעיות כמו העובדה שמדובר בחלל אחד ובזמן אחד".

סביון: "בהצגה לכל שחקן חייב להיות לפחות רגע אחד שיגרום לו להרגיש ששווה לו להשתתף בה. בניגוד לקולנוע, שהרבה פעמים אפשר להביא שחקנים ליום צילום אחד, בתיאטרון זה אנסמבל, כולם צריכים להיות עם חיבור רגשי לדבר הזה".

אילו דמויות אתם מגלמים בהצגה?

עמיר: "אני משחק את הדמות של אדר. בחור בן 37, קצת שבע מהחיים בתל אביב, מחפש זוגיות, עשה אקזיט, חי חיים די נוחים עם הטינדר שלו. יום אחד הוא פוגש מישהי שמסעירה אותו, שבחיים הוא לא פגש".

סביון: "אני משחק את שאול, השותף של אדר בחדר במוסד הפסיכיאטרי. הוא סובל מפרנויות, טראומות בעקבות שירותו הצבאי. אדר עובר תהליך ביחס אליו, קצת כמו התהליך שהקהל אמור לעבור. ההתייחסות אל השונה משתנה".

עמיר: "חשוב להדגיש שזו קומדיה, שהקהל צוחק. הכלי של הקומדיה הוא כלי מאוד טוב להעביר מסר, להגיד משהו".

סביון: "זה חידוד חשוב. זה לא שהפכנו את הקומדיה הקולנועית לדרמה. הקהל יצחק, אבל לא על חשבון הרגש".

השניים, שהפכו למכונת יצירה משותפת, מריצים במקביל מופע סטנד־אפ משלהם ועורכים סרט וסדרה שצילמו מעבר לים. כשהם נשאלים אם העבודה בצמד לא קשה להם, הם מגיבים בביטול. "אנחנו לא מבינים למה בן אדם צריך לעבוד לבד", אומר עמיר, "כשאתה עובד לבד אתה אולי יכול לעבוד קצת יותר מהר, אבל אתה מפסיד. הרבה יותר כיף לחגוג רגעים טובים עם מישהו אחר, וכשרע לך - הרבה יותר קל לחלוק את זה עם מישהו".

סביון: "כיוצרים, היצירה שלנו תמיד משותפת. כשחקנים יצא לנו לעשות דברים בנפרד וגם ייצא לנו. הכי כיף לנו להיות מלוהקים יחד, כמו שהיה בסרט 'זרים מושלמים', אבל אם מחר ירצו אחד מאיתנו לסדרה - זה יקרה".