המקרה של שלמה גרוניך ואמירתו האומללה אודות קהל נטול "צ'חצ'חים" שפקד את הופעתו הזכיר לרבים, באופן די מובן מאליו, את "נאום הצ'חצחים" המקורי. זה שחשף את גזענותה של מפלגה שלמה (או לפחות חלק נכבד מבוחריה), כמעט חיסל קריירה של אמן עולה, וחרץ את גורלה של מדינה שסועה.
הימים ימי מערכת הבחירות של שנת 1981. 4 שנים קודם לכן, בבחירות 77', איבדה מפלגת העבודה (המערך אז) את השלטון בפעם הראשונה מאז קום המדינה, במה שלימים ייזכר כליל ה"מהפך" ההיסטורי, עליו הכריז חיים יבין במהדורת החדשות. עבור רבים בשמאל, שחזו במנחם בגין חותם על הסכמי קמפ דיוויד בעודם מלקקים את הפצעים ומנסים להסביר לעצמם כיצד קרה שהם כבר לא המושכים בחוטים במדינה הכבר לא כל כך צעירה אז, מדובר היה בקאמבק בטוח לכס השלטון. הסקרים ניבאו מהפך נוסף, אבל כפי שנלמד עוד בלא מעט מערכות בחירות בהמשך - לרוב אלה לא נוטים לייצג נאמנה את הרחש בקרב הציבור.
או ליתר דיוק - בקרב הציבור המזרחי, שנחשב כמי שהעלה את בגין לשלטון, אחרי שנים של קיפוח מצד המדינה והממשלות המכהנות. זו הייתה מערכת בחירות סוערת מהסוג שלא ידעו בישראל עד אז, ועוד לפני שקומיקאי ובדרן בתחילת דרכו פלט את המילה "צ'חצ'חים" מהפה, היו גם לנציגי מפלגת העבודה פליטות פה משלהם. המועמד לראשות הממשלה שמעון פרס, למשל, כינה את המוחים נגדו במהלך כנס "אספסוף" (בעיקר את אלה שהשליכו עליו עגבניות). במקרה אחר הגדיר את תומכי הימין כ"חבורת שיכורים". הפער העדתי ומלחמת המעמדות עמדו במוקד שיח הבחירות ההן, ערב ה-27 ביוני בכיכר מלכי ישראל, שיתברר לימים כרגע שפל בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית ושל העבודה בפרט, שנים לפני שיירצח באותו המקום ראש ממשלה מכהן מטעמה. זו הייתה העצרת האחרונה של המערך, ובמהלכה עלה לנאום טופז, עד אז מנחה בשעשועוני טלוויזיה כמו "שחק אותה" ומפורסם בתחילת דרכו. "תענוג לראות את הקהל הזה", פנה טופז לקהל. "ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אסיפות בחירות...הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות“. ממש כמו דבריו של גרוניך אמש, גם ההתבטאות האומללה של טופז זכתה במקום בזמן אמת לתשואות. במערך ידעו כבר אז שמדובר באמירה בעייתית מאוד, וביקשו מעיתונאים שנכחו במקום שלא לפרסם את הדברים, אך הדבר פורסם, ושירת את ראש הממשלה המכהן, בנאום שיישא למחרת באותו המקום בדיוק.
"הצ'חצ'חים הם במצודת זאב, הם בקושי שין גימלים. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות", ציטט מנחם בגין את דבריו של טופז כשהוא קורא מפתק, במהלך עצרת בחירות של הליכוד, ברגע שיהפוך היסטורי. "אודה ואתוודה בפניכם", אמר רוה"מ לתומכיו המשולהבים. "עד הבוקר לא שמעתי את המילה 'צ'חצ'חים' ולא ידעתי מה פירושה. אבל שמעו, כאשר אותו...מה שמו...דודו טו-פס אמר את האיוולת, את דברי ההבל ורעות הרוח שלו, כל הקהל שעמד אמש פה-הריע“. טופז (או טו-פס, במלעיל) זכה לאזכור נוסף בנאום, כשבגין ביקש מהנוכחים להתקשר אל מכריהם ולספר להם את שאמר הבדרן. "כל העם חייב לדעת את זאת. זה משפט אחד בסך-הכל: הצ'חצ'חים כולם במצודת זאב. אשרינו שהם במצודת זאב".
הבחירות עצמן, שהתקיימו יומיים לאחר מכן, הסתיימו בניצחון של הליכוד על חודו של מנדט אחד בלבד. טופז, שנאבק להתפרנס במשך מספר שנים לאחר האירוע, סיפר בראיונות שהסוקרת מינה צמח אמרה לו כי נאומו הוא שהביא לניצחון הימין, וכי הוא עלה למערך בשני מנדטים שעברו לליכוד. האם זו אמת? אין לדעת וזה לא מופרך שאדם כמו טופז יסיק שלדבריו חשיבות גדולה מספיק בכדי לשנות מסלולים בהם צועדות מדינות. אבל דבריו לא נשכחו גם שנים אחרי.
לאחר שפוטר מרשות השידור, במשך שלוש שנים לא עבד טופז בטלוויזיה ונעלם מהשטח לתקופה. הוא שב ב-1984 עם מופע יחיד בשם "פליטת פה" - שם שהתייחס באופן ישיר לנאום הצ'חצ'חים הידוע לשמצה. במופע הציג טופז את הצד שלו לדברים, גילם דמויות בעלות מבטא מזרחי ושבה שוב את לב ההמונים. "פליטת פה" היה להצלחה גדולה בקופות, והיא סימנה את שובו של טופז לבמות ולטלוויזיה. הזיכרון הקולקטיבי לטווח קצר אז היה, מסתבר, הרבה פחות טוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו