"סבלנות זה המפתח שלי להבנה"; "הכל זה אהבה, הכל זה התמדה"; "בסוף אני אלמד, בסוף אני אדע"; "גם כישלון ברכה". אלה רק חלק מהמנטרות שמרכיבות את "גולם", שיר הפתיחה הדרמטי והמצוין של "תוך כדי תנועה", אלבומו השישי של רביד פלוטניק.
ואם המילים שפלוטניק יורה כאן מעניקות את הרושם שמדובר באמן בשיאו של תהליך רוחני - זה כנראה משום שזה נכון. אם לשפוט לפי עשרת שירי האלבום החדש והמוצלח הזה, ניכר שהזמר נחוש לחקור אפיקים חדשים ולשבור מוסכמות שהוא עצמו יצר.
שיר כמו "קוקוריקו", למשל, שונה מהותית מכל מה ששמענו ממי שפעם קראו לו נצ'י נצ'. ב"קורבן" הוא מסמפל את דודו טסה והכוויתים ללחן של סאלח אל-כוויתי. באופן כללי נשמע שפלוטניק נמצא במסע חקר עצמי שמשלב את סך כל ההשפעות שלו - ויש לא מעט כאלה. ב"קנדריק" הוא עושה כבוד לגדול הראפרים האמריקנים של ימינו, קנדריק לאמאר, ומה שיכול היה בקלות להפוך לשיר הערצה שנופל למחוזות הדאחקה - מתגלה כאחד הרגעים הכיפיים באלבום. ב"פתמטר" הוא מסמפל את ה"טה טה טה טה" המ פורסם מתוך "אינקובטור" של פורטיס.
בחלק מהשירים חנן בן ארי עושה קולות, ב"ערב טוב טרוריסטים" אורי רוסו מייעץ מוזיקלית, באחר מייעצת טקסטואלית איה כורם. וישנה גם איה זהבי פייגלין (שמשתתפת וגם מוזכרת בשיר "גיבור", ממש כשם השיר שלה), רפרור ל"איך את מסובבת אותי" של רון שובל, אזכור ל"בלדה לביישן" של עמיר בניון, ואפילו סימפול של "סולם יעקב" של יהודה פוליקר.
"זרימה ותודעה של שפע", הוא שר ב"שלווה בארמונותייך" הסוגר, שמשלב השפעות של מוזיקה יהודית. כמו שהוא אומר בעצמו, בשלב הזה של הקריירה שלו פלוטניק הוא גולם, רק לעת עתה. אפשר רק לדמיין מה ייצא ממנו כשהקוקון הזה יבקע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו