לפני שסיימון לה בון הפך לסולן של דוראן דוראן, לפני MTV, לפני "Rio" ולפני מכירות של יותר מ-100 מיליון תקליטים ברחבי העולם, הוא היה צעיר אנגלי שהסתובב בנגב על טרקטור.
בשנת 1979 הגיע לה בון לישראל והתנדב בקיבוץ גבולות שבחבל אשכול. באותן שנים זה היה סוג של טיול אחרי צבא, או במקרה שלהם אחרי אוניברסיטה או קולג’, לצעירים מאירופה ומארה"ב: מגיעים לישראל, עובדים בחקלאות, גרים בקיבוץ, פוגשים צעירים וצעירות מכל העולם ומקבלים כמה חודשים של חיים שונים לחלוטין מאלה שהכירו בבית.
במקרה של לה בון, החודשים האלה נשארו איתו הרבה אחרי שחזר לאנגליה. שנים אחר כך הוא זכר את גבולות בצורה כמעט רומנטית: עבודה בשדות, נסיעה לתוך המדבר על טרקטור ג׳ון דיר, שתיית תה עם בדואים, שמי הלילה של הנגב ואפילו התאהבות בחיילת ישראלית מהגרעין. מבחינתו, זה היה אחד הקיצים הגדולים של חייו.
ובזמן שהוא היה שם, הוא גם כתב.
אחד הטקסטים שכתב בישראל היה "The Chauffeur", שיר שיהפוך כמה שנים אחר כך לאחד השירים האפלים והאהובים של דוראן דוראן. המילים שלו נכתבו במהלך התקופה של לה בון בקיבוץ ונשמרו במחברת שבה אסף שירים וטקסטים.
המחברת הזאת היא חלק קטן, אבל מכריע, בהיסטוריה של הפופ.
דוראן דוראן הייתה קיימת לפני סיימון לה בון. ניק רודס וג׳ון טיילור הקימו אותה בסוף שנות השבעים, וההרכב החליף כמה זמרים בניסיון למצוא את הסולן הנכון. במאי 1980 לה בון הגיע לאודישן, אחרי שמלצרית במועדון שבו הלהקה ניגנה המליצה על בן זוגה לשעבר.
הוא הגיע במכנסיים עם הדפס נמר ורוד – אבל מה שבאמת עניין את חברי הלהקה הייתה מחברת הטקסטים שלו. בתוכה היו בין היתר המילים של "The Chauffeur". הם הרגישו שהכתיבה שלו מתאימה בדיוק למוזיקה שהם רצו ליצור, והוא התקבל ללהקה.
משם הכול התחיל לרוץ מהר מאוד.
בתוך שנה דוראן דוראן כבר הוציאה אלבום בכורה. בהמשך היא הפכה לאחת הלהקות המזוהות ביותר עם שנות השמונים, עם שילוב של פופ, ניו ווייב, אופנה וקליפים שנראו יותר כמו סרטים קצרים מאשר פרסומת לשיר. הם צילמו במקומות אקזוטיים, השקיעו בתלבושות ובמראה החיצוני של חברי הלהקה, והבינו מוקדם מאוד שדור ה-MTV לא רק רוצה לשמוע כוכבי פופ – הוא רוצה גם לראות אותם. הלהקה מכרה מאז יותר מ-100 מיליון תקליטים ונכנסה להיכל התהילה של הרוקנרול.
אבל החיבור הישראלי לא נגמר בשיר במחברת שהוביל להרכב הסופי. באלבום הראשון שלהם מ-1981 מופיעה יצירה אינסטרומנטלית בשם "Tel Aviv". זה לא שם אקראי שנבחר כי הוא נשמע אקזוטי. לגרסה הראשונה של הקטע היו מילים, ושמה היה "On My Own in Tel Aviv". לה בון הסביר שהשיר נכתב על התקופה שלו בישראל ועל כמה שאהב להיות כאן. במהלך ההקלטות הוא השתנה לחלוטין, המילים נעלמו, אבל השם נשאר. כך, אלבום הבכורה של להקה בריטית שבדיוק מתחילה את דרכה נסגר עם יצירה שנושאת את שמה של תל אביב, בגלל חוויה שעבר הסולן שלה כמתנדב צעיר בישראל.
הקשר המשיך גם אחרי שהלהקה כבר הייתה ענקית: בפברואר 1994 דוראן דוראן הגיעה לתל אביב והופיעה פעמיים בסינרמה. עבור לה בון זו הייתה חזרה למדינה שהייתה חלק מהחיים שלו עוד לפני שמישהו ידע מי הוא.
אולי זה מה שהופך את הסיפור הזה לכל כך יפה: לא מדובר בעוד כוכב בינלאומי שהגיע להופעה בישראל אחרי שהתפרסם, אלא למישהו שחזר למקום שנתן לו את ההשראה שפרסמה אותו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו