“אף אחד לא יכול לשים אותי בתוך תבנית”: הכירו את הראפר ששורף את הרשת
עם אלבום בכורה שהפך לתופעת רשת, שתי הופעות מלאות ברידינג 3 וקהל צעיר שכבר מכיר כל מילה, הראפר יובי לא מתכוון לעצור

מגיל צעיר ידע יובל לאקאו (22), המוכר בשם הבמה “יובי”, שהעתיד שלו נמצא במוזיקה. כבן זקונים עם תשעה אחים גדולים, הוא גדל בבית שבו המוזיקה הגיעה מכל כיוון והפכה לחלק בלתי נפרד מהזהות שלו.
“השיר הראשון שכתבתי היה בחטיבה. הוא לא היה כזה טוב”, אומר יובי בצחוק. מי שהאמין בו כבר מהרגע הראשון היה אחיו הגדול, אביב. “אביב היה הראשון שהסתכל ואמר: ‘אני יודע שיש פה משהו גדול, רק תאמין בעצמך’”. לדברי יובי, האמונה שקיבל ממנו היא שגרמה לו להחליט ללכת עם המוזיקה עד הסוף.
כבר בתחילת דרכו היה לו ברור שהוא לא מתכוון להתאים את עצמו לתבנית קיימת. “חשוב לדעת שאני חוצן, עוף מוזר, אאוטסיידר. אף אחד לא יכול לשים אותי בתוך תבנית”.
ואכן, כשצופים ביובי על הבמה, קל לרגע להתבלבל ולחשוב שמדובר באמן בינלאומי. התנועה, התפאורה, המרצ׳נדייז וההקפדה על כל פרט יוצרים מופע ברמת ליטוש שלא רואים אצל אמנים ישראלים רבים. כשמביאים בחשבון גם את גילו הצעיר, קשה שלא להתרשם מהעולם האמנותי השלם שכבר הצליח לבנות סביבו. “אם זה מבחינת התפאורה, המוזיקה או הקהל, אף פעם לא ראו דבר כזה בארץ. האנרגיה הזאת היא כמו הר געש מתפרץ”, הוא אומר.
כשהכתיבה הופכת לכלי להבנה עצמית
אצל כל אמן תהליך הכתיבה מתרחש אחרת. יש מי שמתחילים מביט, אחרים ממשפט שמסרב לצאת מהראש, ויש כאלה שמחכים לרגע שבו הרגש והצליל נפגשים. אצל יובי, הכתיבה הפכה בהדרגה לתהליך עמוק יותר, כזה שמאפשר לו לא רק ליצור מוזיקה, אלא גם להבין את עצמו.
לפני העבודה על אלבום הבכורה, הוא מספר, הכתיבה שלו נשענה בעיקר על אנרגיה והולידה עשרות שירים. אלא שברגע שהתחיל להתעכב על הטקסטים ולכתוב ממקום חשוף יותר, נפתח בפניו רובד חדש.
“כשהתחלתי לכתוב טקסטים של לשבת שלוש שעות ולהוריד אמת, גם אם לא סיימתי לכתוב את השיר, זה שולח אותי הביתה ואני אומר: ‘וואלה, הבנתי היום לפחות חמישה דברים עליי’”.
עבורו, המשמעות של התהליך הזה מתחזקת גם בשל הסביבה שממנה הגיע. “מאיפה שהגעתי מבטלים את האופציה להרגיש, מבטלים את האופציה לחוות. הביטול הזה גורם לזה שאתה פשוט משאיר את עצמך במקום”.
לכן, כשהוא ניגש לטקסטים שלו, יובי מבקש קודם כול לראות, לחוות וללמוד. הוא גם אינו חושש להיחשף או להיתפס כ“קרינג׳”, כל עוד הכתיבה נשארת נאמנה למה שהוא מרגיש.
היה לך רגע שחשבת לפרוש?
“היו כל כך הרבה רגעים שהייתי ככה” - הוא מסמן בידיו מרחק זעיר - “מלשבור את הכלים ולהגיד ‘Fuck it’. כאילו, מה זה יעזור לי גם ככה?”
חלק מהחשש נבע מכך שהוא לא ראה בישראל מודל לאמן שעושה את מה שהוא ביקש לעשות. דווקא המקוריות שעליה בנה את הזהות שלו גרמה לו לפקפק באפשרות שהקהל הישראלי יקבל אותה.
“הדבר הזה כל כך חדשני וכל כך אחר ממה שעושים פה בארץ, שאני בעצמי אמרתי: ‘אני לא בטוח איך הם יאכלו את זה’”.
היום, כשהקהל שואג את כל המילים ונע איתו לפי הקצב, קשה להבין כיצד החששות האלה התקיימו מלכתחילה. אבל מבחינת יובי, ההצלחה הנוכחית היא תוצאה של החלטה להמשיך גם כשהדרך לא הייתה ברורה. “עכשיו אני יכול להגיד בדיעבד שבאמת אמונה ועבודה קשה הם שני דברים שיביאו לך את כל מה שאתה רוצה בחיים”.
האלבום שהוציא את יובי מגבולות הרשת
בשנה האחרונה הוציא יובי את אלבום הבכורה שלו, “יוביסיזן”, שהפך לתופעה בקרב קהל צעיר וצבר תאוצה ברשת. אם השם עדיין לא מוכר לכם, ייתכן שהילדים, האחים או בני הדודים המתבגרים שלכם כבר ידעו בדיוק במי מדובר.
האלבום עורר עניין גם בסצנת ההיפ־הופ המקומית, שכבר סימנה את הכישרון העולה מקריית גת כאחד השמות החמים והבולטים כרגע. ההצלחה לא נשארה רק בסטרימינג, עם שני שירים שעומדים על כמיליון הזרמות כל אחד בספוטיפיי: יובי הצליח למכור כרטיסים לשתי הופעות ברידינג 3 ולהוכיח שמאחורי המספרים והבאזז נמצא קהל אמיתי שמוכן להגיע, לשיר ולהיות חלק מהעולם שיצר.
“בשנה האחרונה הצלחתי להתפוצץ עם המוזיקה שלי. בשבילי זאת הצלחה מדהימה, אני מודה בכל יום, אבל ביחס למה שאני חושב שהוא הפוטנציאל שלי, זה רק 20% ממה שיכול להגיע”.
השלב הבא בדרך כבר נמצא בעבודה: בימים אלה שוקד יובי על פרויקט מוזיקלי מיוחד, שלצדו יעלה מופע חדש וייחודי, בניהול ובייצוג בלעדי של FAME MUSIC.
מה יהיה מבחינתך הסימן שהצלחת?
“את האמת? לקנות לאמא שלי בית. אמא שלי היא אם חד־הורית, גידלה תשעה ילדים לבד ונתנה לי להרגיש שאני יכול לעשות הכול. היא הדבר היחיד שמניע אותי לזוז קדימה, לדעת שיש לי מטרה, לדעת שיש לי את מי לעשות גאה”.
התשובה הזאת חושפת שהשאיפות הגדולות אינן מונעות רק מהרצון לזכות בהכרה. מאחורי המופעים המלוטשים, הביטחון והחזון האמנותי ניצב בחור שלא שוכח מאיפה הוא הגיע ודואג לאלו שהיו שם מתחילת הדרך.
ומה לגבי קריירה בינלאומית?
כשמתבוננים ברמה האמנותית של יובי, במוזיקה, בנראות ובמופע, קשה שלא לתהות אם הוא מכוון גם מעבר לים. “הרבה אנשים אומרים לי, כשהם שומעים את המוזיקה הזאת: ‘אתה יכול לעשות את זה באנגלית וזה ילך בחו״ל’”.
על פניו זו נשמעת כמו הצעה טבעית לאמן בעל יכולות בינלאומיות, אבל ליובי יש תשובה ברורה: “אני לא רוצה לעשות את זה באנגלית. אני פה, אני ישראלי, נולדתי בארץ, אני יהודי, זאת המדינה שלי”.
דווקא בעולם שבו מעבר לאנגלית נתפס לעיתים ככרטיס הכניסה להצלחה בינלאומית, יובי מבקש לעשות את הדרך שלו בעברית. לא להתאים את עצמו לתבנית, לא לרכך את מה שמבדיל אותו מאחרים ולא לעזוב את המקום שממנו צמח. אם השנה האחרונה הייתה רק 20% מהפוטנציאל שהוא מזהה בעצמו, נראה ש“יוביסיזן” הוא פחות נקודת שיא ויותר הצהרת פתיחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו