הוא הגיע לווינה כהבטחה גדולה, וביום שאחרי חצי הגמר, נראה שנועם בתן לגמרי מספק את הסחורה. נציג תאגיד השידור הציבורי כאן לתחרות אירוויזיון 2026, מי שהפך לאחד השמות המדוברים במשלחת הישראלית, נראה רגוע מתמיד למרות הטירוף שמסביב.
בשיחה גלויה הוא מדבר על הדינמיקה המפתיעה מאחורי הקלעים, הדרך שעבר מהילד "המופרע" באולפן ועד לקדמת הבמה העולמית, ואיך דווקא ה-ADHD עוזר לו לשמור על פוקוס שיא ברגעים המכריעים. בין החזרות האינטנסיביות לשיר "מישל" שכבר הפך להמנון, בטן מוכיח שהאגו נשאר בבית, והלב נמצא כולו על הבמה.
נועם בתן, נציגנו לאירוויזיון, מה שלומך?
"בסדר גמור, מאוד, אני מתרגש, היה לי כיף ברמות."
אנחנו יום אחרי חצי הגמר, איך אתה מרגיש עם מה שהיה שם?
"אני מרגיש טוב וגאה בעצמי ובתוצאה הסופית. הרקדניות היו מדהימות, הנאמבר עבד בצורה טובה מאוד ואנחנו מאושרים ומבסוטים. האמת שחגגנו כמו שצריך אתמול בלילה."
אחד הדברים שהכי מעניינים אותנו זה הפן החברתי. איך אתה מסתדר עם יתר האמנים? מי החברים הקרובים שלך שם?
"האמת שיש אווירה מדהימה מאחורי הקלעים. פגשתי כבר המון אמנים ממדינות שונות ויש חיבורים מגניבים לגמרי עם נציגי מולדובה, איטליה, פולין וגרמניה. יש באמת זמרים מדהימים שאנחנו מתחברים אליהם בכיף. באופן אישי, אני לא מרגיש שום תחרותיות; באתי לעשות טוב ולהפיץ אהבה. יש פה חברים מוכשרים ואווירה מצוינת."
מאז שהגעת לווינה, קיבלת הודעה או שיחה מפתיעה ממישהו שלא ציפית לשמוע ממנו?
"לא, ואגיד לך את האמת, אני כמעט לא עונה להודעות ולא עוקב אחרי מה שקורה בחוץ. אני כל כולי בתוך 'הדבר' הזה. יש המון עבודה, פוקוס ואנרגיות שצריך לשמור, אז אני פשוט בתוך התהליך."
בוא נדבר תכלס: כמה פעמים כבר שרת את השיר "מישל" מאז שהתחיל המרוץ?
"נראה לי שאיזה 5,000 פעם. שרתי אותו בלי סוף, כל יום וכל השבוע. היו המון חזרות והכנו את עצמנו היטב לרגע הזה."
אחרי ששרים שיר כל כך טעון על מישהי בשם מישל, אתה רואה את עצמך כרווק יוצא עם מישהי בשם הזה?
"אני לא יודע. הייתה איזו נומרולוגית שהזהירה אותי פעם לא להתעסק בחיים עם מישהי בשם מישל, אז אני אחשוב פעמיים. אבל כרגע אני מרוכז רק באירוויזיון, זה דורש ריכוז מלא. בעזרת השם, כשיגיע הרגע ואלוהים יחליט לשלוח לי אהבה מדויקת וטובה – זה פשוט יבוא."
פגשתי מנהלת מוסד חינוכי שהכירה אותך כילד, כשעלית לישראל, והיא טוענת שהיית ילד חמוד אבל "מופרע" שלא רצה ללמוד. זה תיאור מדויק?
"באמת? תשמע, ביסודי באמת אף פעם לא למדתי. לא הייתי תלמיד של ציונים עד שהגעתי לתיכון והבנתי שכדאי לתפוס את עצמי בידיים בשביל הבגרות. הייתי שילוב של ליצן הכיתה וילד מופרע, זה דיסוננס שתמיד קיים בתוכי."
ממרומי המקום שאתה נמצא בו היום, מה היית רוצה להגיד לנועם הילד?
"הייתי אומר לו שהוא יכול להיות גאה, ושאני גאה בו על זה שהוא לא ויתר על החלום והמשיך לסמן לי את הדרך ולהראות לי מה חשוב. אני אומר לו: 'אנחנו פה באירוויזיון'. נועם הקטן בטח היה מת מפחד אם הוא היה שומע את זה, אבל אני אומר לו שהוא יכול לסמוך עליי. אני פה."
בתור אמן יוצר, אין צביטה בלב על כך שאתה לא מייצג אותנו עם שיר שכתבת בעצמך?
"ממש לא. אני חושב שזו התעסקות מיותרת באגו. נדב אהרוני וצליל קליפי הם יוצרים מדהימים שהביאו שיר פגז. הם נתנו לי להיכנס למילים, לשכתב ולקרב את השיר אליי, וזו זכות גדולה. הם מכירים אותי ואת הלב שלי מצוין, וידעו ליצור משהו שאני מחובר אליו במלואו. אני מצליח להביע את עצמי על הבמה וזה מה שחשוב."
אמרת שבתור אדם עם ADHD, האינטנסיביות של התחרות דווקא מפקסת אותך. ביום ראשון הכל נגמר – יש חששות מהיום שאחרי?
"אין חשש, יש רק התרגשות. יש דרך יפה לפנינו עם המון הפתעות, מוזיקה חדשה והופעות. אני מתגעגע ברמות היסטריות לפגוש את הקהל שלי מקרוב. זה הדבר שאני הכי אוהב בעולם ויהיה כיף."
תודה רבה נועם, ושנצליח בגמר.
"אמן ואמן, תודה רבה."
עכשיו, כשהוא חמוש בביטחון של נועם הילד ובניסיון של האמן המבשיל שהפך להיות, בתן מסתכל קדימה אל עבר רגע האמת. ביום ראשון אולי תגיע הנחיתה לשגרה, אבל עד אז, כל העיניים נשואות לבמה בווינה. האם "מישל" תביא לנו את הניצחון הגדול? התשובות בקרוב.
משדר גמר אירוויזיון 2026 יועבר בשידור חי מווינה בשבת הקרובה, בשעה 22:00, ב"כאן 11" ובדיגיטל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו