48 שעות לפני שנועם בתן יעלה על בימת ה"שטדהאלה" בווינה, מתחוללת סערה במסדרונות איגוד השידור האירופי. בזמן שהמשלחת הישראלית נדרשת לזהירות מופלגת וסופגת אזהרות רשמיות על כל חריגה, מלטה, רומניה, פולין ואוסטרליה ממשיכות להריץ קמפיינים אגרסיביים וממומנים - בלי שאף אחד יחשוב לעצור את המוזיקה. אחרי שחשפנו כאן אתמול את הדרישה הדרמטית להסיר את סרטוני הקידום הישראליים ב-14 שפות, מתברר שהזכוכית המגדלת של המארגנים מכוונת השנה בזווית מאוד מסוימת.
בזמן שהמשלחת הישראלית נדרשת לזהירות מופלגת וסופגת אזהרות רשמיות על כל חריגה אסתטית, מדינות אחרות כמו מלטה, רומניה ואפילו אוסטרליה ממשיכות להריץ קמפיינים אגרסיביים, ממומנים ולעיתים אף ממשלתיים, בלי שאף אחד ב-EBU יחשוב לעצור את המוזיקה. כדי להבין את גודל האירוע, צריך לצלול לרגע לאותיות הקטנות של תקנון 2026. השנה החליט איגוד השידור האירופי להחמיר משמעותית את הפיקוח על הקידום ("Promotion"), במטרה להגן על התחרות מפני "ניסיונות להשפעה בלתי הוגנת על ההצבעה".
הכללים החדשים לא רק אוסרים קמפיינים ממומנים על ידי "צדדים שלישיים", כולל ממשלות וגופים ממשלתיים, אלא גם מבקשים מהאמנים להימנע מקידום "לא פרופורציונלי". בנוסף, השנה נכנס לתוקף שינוי דרמטי נוסף: מספר ההצבעות המקסימלי לכל שיר צומצם מ-20 ל-10 בלבד, מה שהופך כל קריאה ל"מיצוי הצבעות" לנושא רגיש במיוחד תחת עינם הפקוחה של המארגנים.
הסערה של אתמול - והדרישה להסיר את החומרים
אתמול בבוקר החלה להופיע ברשתות החברתיות ובקבוצות החובבים סדרה של סרטונים ותמונות עידוד הצבעה לשיר הישראלי "Michelle". אלא שהחומרים הללו, שככל הנראה הופצו ביוזמת נציגיו של האמן ולא כמהלך רשמי ומאורגן של תאגיד השידור "כאן", הוסרו מהרשת במסתוריות זמן קצר לאחר מכן. בהמשך היום חשפנו כאן את הסיבה: דרישה נחרצת ומהירה של איגוד השידור האירופי (EBU) לעצור את ההפצה.
מרטין גרין, מנהל התחרות, הבהיר כי יצר קשר עם המשלחת תוך 20 דקות בלבד מרגע הפרסום, בטענה שהקריאה "להצביע 10 פעמים" מנוגדת לכללים. גרין לא עצר שם; הוא שיגר מייל לכל ראשי המשלחות בווינה, ובו הצביע על המקרה הישראלי כדוגמה להתנהלות שאותה האיגוד לא יסבול, והזהיר אותן לבל ינסו מהלכים דומים.
הצביעו למלטה עד 10 פעמים מכל סים
אבל האם ישראל באמת לבד במערכה השיווקית הזו? התשובה היא ממש לא. בואו נסתכל למשל על מלטה. הנציג המלטזי, איידן, יצא השנה בקמפיין אינטנסיבי ורחב היקף שכלל שלטי חוצות ברחובות, נוכחות מאסיבית ברשתות החברתיות ואפילו הקמת אתר ייעודי שכל מטרתו היא קריאה להצבעה למדינה. כשמרטין גרין נשאל על כך, הוא בחר בקו מרוכך בהרבה מזה שנקט מול ישראל: "אנו בוחנים בנוסף את הקמפיין של מלטה", מסר, "אך פעילות זו אינה כוללת פניות להצבעה מרובה עבור שיר או אמן אחד".
אלא שהצהרות לחוד ומציאות לחוד. בחינה של חומרי הקמפיין המלטזי מגלה תמונה שונה מזו שגרין ניסה לצייר, כאשר בגרפיקות הרשמיות נכתב באותיות קידוש לבנה: "אתה יכול להצביע עד 10 פעמים מכל סים". למען האמת, מדובר במהלך לגיטימי וטבעי לגמרי; הרי זה רק מתבקש שתאגיד שידור ואמן ירצו לקדם את עצמם בכל הכוח בתחרות יוקרתית שמוכרעת על ידי הצבעות הקהל.
כאן עולה השאלה המתבקשת: האם באיגוד השידור האירופי עדיין לא הפנימו את השינוי העמוק שחוללה תרבות הריאליטי על חיינו? הצורך למקסם כל קול ולהילחם על לב הצופים הוא חלק מחוקי המשחק המודרניים בכל מקום, וכן, גם באירופה ה"נאורה" זה קורה בדיוק באותה צורה.
ממשיכים לרומניה
המשלחת הרומנית לא מהססת להשתמש בדיוק באותן שיטות שסיבכו את ישראל. כפי שניתן לראות בחומרי הקידום שלהם, מופיעה קריאה מפורשת וחד-משמעית להצביע 10 פעמים לרומניה, בדיוק אותו ניסוח שעורר את חמת זעמם של המארגנים במקרה הישראלי. האם במקרה הזה ה-EBU פעל בתוך 20 דקות? התשובה היא שלילית. נראה שברומניה הקריאה למקסם את מכסת ההצבעות נתפסת כיוזמה שיווקית מובנת, בעוד שבעברית היא הופכת מיד ל"עבירה על התקנון".
גם פולין נכנסה למשחק עם ארסנל שיווקי משלה. בעוד שישראל נדרשת לזהירות מופלגת מכל צעד שעלול להיראות כממומן, המשלחת הפולנית פועלת בצורה ממומנת וגלויה ברשתות החברתיות. גולשים ברחבי אירופה מדווחים כי בזמן הצפייה ביוטיוב הם נתקלים בפרסומות (Pre-roll) שמבקשות מהם בצורה מפורשת להצביע לשיר הפולני.
מימון ממשלתי מותר?
סוגיה נוספת מגיעה דווקא מאוסטרליה. לאחרונה נחשף כי שר התרבות המקומי התגאה בפומבי במימון חלק נכבד מהופעתה של דלתא גודרם בווינה. באופן מעניין, מרטין גרין בחר להתייחס למהלך בפרגון: "כאמנית אוסטרלית, דלתא הייתה רשאית להגיש בקשה למענק אמנות, והיה לה המזל לקבל מימון לכיסוי עלויות הנסיעה וההעמדה על הבמה", אמר. כאן עולה השאלה המתבקשת: אם אמן ישראלי היה מקבל מענק ממשרד ממשלתי לצורכי "העמדה על הבמה", האם גם אז ב-EBU היו מדברים על "מזל", או שהיינו מוצאים את עצמנו מול דרישה להסברים על מעורבות פוליטית?
ההתנהלות הזו מצד גרין מעוררת פליאה ותמיהה בקרב גורמים במשלחת, דווקא בגלל ההיסטוריה שלו. עד כה, נחשב גרין לאחד הגורמים ההוגנים והמקצועיים ביותר כלפי ישראל בתוך האיגוד. הוא זה שבעבר הגן בחירוף נפש על זכותו של תאגיד השידור "כאן" להשתתף בתחרות כגוף שידור עצמאי, ניטרלי ודמוקרטי, גם מול לחצים פוליטיים כבדים מבית ומחוץ. לכן, ה"סטופר" שנשלף מול ישראל בתוך 20 דקות בלבד מרגיש לרבים כמו הקצנה בלתי מוסברת של המדיניות, או אולי כניעה לאווירה הציבורית המתוחה שחייבה אותו לייצר "תמרור אזהרה" על הגב הישראלי.
חשוב לזכור שעד לשנים האחרונות, המהלכים הללו כלל לא נחשבו לאישיו גדול. ישראל אירחה במשך שנים את אירועי "Israel Calling" במימון חלקי של משרדי ממשלה, ואף אחד לא ראה בכך פסול; להיפך, זה נתפס כקידום תרבותי לגיטימי שכולם נהנו ממנו. נראה שרק בשנים האחרונות, בצל המציאות המורכבת, הביקורת הזו מופנית כמעט אך ורק כלפי המשלחת הישראלית.
אבל בתוך כל רעשי הרקע, נועם בתן נשאר ממוקד במטרה. ביום שלישי הקרוב, ה-12 במאי, בשעה 22:00, הוא יעלה על בימת חצי הגמר הראשון בווינה כשיר מספר 10, בשידור חי בכאן 11. עם השיר "Michelle", בתן לא נותן לסערות מסביב להסיח את דעתו. הוא מבין שאת התשובה הכי טובה הוא ייתן על הבמה, כשהמטרה ברורה: להבטיח את מקומה של ישראל בגמר הגדול ולתת למוזיקה לדבר במקום התקנונים.