ברית עולם: מופע המחווה למתי כספי הזכיר שהמוזיקה שלו תהיה כאן לנצח

שני ציטוטים משירים שהלחין מתי כספי ובוצעו אתמול בערב המחווה לכבודו, מסמלים בעיני יותר מכל את דמותו של היוצר הגדול הזה, ואולי גם את דמות כולנו בשנתיים האחרונות ואת המטרה השנייה של האירוע המרגש שהתקיים באמפי פארק רעננה - העברת כל ההכנסות למטה משפחות החטופים.

"גבוה, מעל המגדלים, היונה פורשת כנף, היונה דואה במרחב, ועיניה כלות", שר-זעק אביתר בנאי את מילותיה של שמרית אור שהלחין כספי בכישרון כספי והעיניים אכן כלו...

כבר 694 ימים ולילות שהן כלות, ואתמול במיוחד, עם סוף שבוע שבו הוחזרו גופותיהם של שני החטופים אילן וייס ועידן שתיוי והותר לפרסום (עוד הותר לפרסום) החלל ה-900 (900!) במלחמה, רס"ל (מיל') אריאל לובלינר.

קצת אחרי בנאי עלה לבמה שלום חנוך, ששר בקול ניחר את מילותיה של לאה גולדברג בשיר "זה מכבר". "אחרי מותי עוד יהיה משהו בעולם. מישהו יאהב מישהו. מישהו ישנא. הדרך קצרה, החשבון לא הושלם. ובכן מה?". ובאמת מישהו עוד אוהב מישהו, ולמרבה הצער מישהו גם שונא, אבל השאלה המדהדהת 'ובכן מה?' תלויה באוויר, ואין תשובה. הערב לכבודו של כספי התקיים אתמול אחרי שחשף באומץ את מאבקו במחלת הסרטן.

מיטב אמני ישראל הגיעו לרעננה כדי לחלוק כבוד ליצירתו של אחד מהגדולים שבהם, בערב שהפקת המופע, בשיתוף כספי עצמו ופורום העסקים של ישראל, בחרו לתרום את הכנסותיו למטה משפחות החטופים.

את הערב פתח שלומי שבת עם "זו ילדותי השנייה", אולי אחת הקלאסיקות הגדולות של כספי. על המסך הוקרנו תמונות ילדות של כספי, ואחרי שהלחלוחית התמקמה בעין, עלה לבמה בכיסא גלגלים היוצר הגדול הזה עצמו, ולא הותיר עין יבשה. "הגעתי הערב במאמץ רב ובהתרגשות גדולה על המחווה הזו", אמר כספי, ובכוונתי להשתדל להישאר עד השיר האחרון".

"יחד עם זאת, לאור מצבי, ייתכן ואצטרך לעזוב מוקדם יותר ואני מתנצל על כך מעומק הלב. המופע הזה הוא לא דבר של מה בכך ואני מעריך את זה מאוד. תודה מיוחדת לאמנים שנענו לקריאה להופיע, אתם מהווים עבורי כוח להמשיך להילחם. אני מודה לכל האנשים שנרתמו לעזרתי ולקהל הרב שמלווה אותי שנים ארוכות, ואני שמח לתרום את חלקי הצנוע למאבק להחזרת החטופים ומחזק את משפחותיהם. אנחנו עם חזק ואתם בליבי בכל צליל, עד שישובו כולם".

מייד אחרי כספי עלה לבמה אריק סיני, שבביצוע סוחף הזכיר לקהל שבכל זאת יש עוד סיבה טובה, באמת טובה, לאהבה. אז כן, אהבה היא ככל הנראה המילה המתאימה ביותר לתאר את מה שהתרחש אתמול על הבמה ובקרב הקהל ברעננה. בזה אחר זו עלו לבמה גלי עטרי, שלמה גרוניך, דני רובס, מירי מסיקה, גרייניק ואלתרמן שעשו "שביל באמצע שביל בצד", אסתר רדא, רן דנקר שהרטיט עם "ימי בנימינה", אביב גפן, ריקי גל האדירה עם "ילד אסור ילד מותר", שלמה ארצי ועוד רבים רבים, עם שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל וזכו לעיבודים מרעננים תחת ניצוחם האמנותי-מוזיקלי של אתי אנטה-שגב ואוהד בן אבי, עם תזמורת כלי מיתר ונשיפה והנגנים הקבועים של כספי המלווים אותו שנים ארוכות. 

בין השירים הוקרנו קטעי ארכיון נדירים של כספי (אם כי הקטע של טייכר וזרחוביץ' היה מיותר ולא קשור לתמהיל בערב שכזה), וכמו שאמר המנחה רועי בר נתן, גם מהשירים שנותרו מחוץ לערב היה אפשר להרכיב עוד שניים-שלושה ערבים נוספים, מרגשים לא פחות. והיתה אתמול ברעננה גם אווירה שהמילה לתאר אותה היא "פרידה", אבל השירים של כספי, שייבדל לחיים ארוכים, יחיו הרבה אחריו. ככה זה עם יצירה גדולה. ברית עולם.