לרוץ עם הבוס: 50 שנה לאלבום הפריצה של ברוס ספרינגסטין

היום, 25 באוגוסט, לפני 50 שנה בדיוק, שחררברוס ספרינגסטיןאת האלבום השלישי שלו, "Born to Run".

משם אלמוני יחסית, שכן שני האלבומים הקודמים של הזמר האמריקני הצעיר נכשלו, הפך ספרינגסטין בן ה-25, כשהוא מגובה בלהקת האי סטריט כמובן, לדובר המוזיקלי של בני מעמד מעמד הפועלים בארה"ב, עובדי צווארון כחול מתוסכלים שדופקים מדי יום כרטיס במפעל המחניק שבעיירה הקטנה שלהם וחולמים על עתיד טוב יותר, רצוי כזה שכביש מהיר מוביל אליו.

אבל בואו, עם יצירות נצחיות כמו "Jungleland", "Thunder Road" וכמובן שיר הנושא האייקוני של האלבום, לגמרי אפשר להבין איך "Born to Run" לא רק סייע לבוס לכבוש את הנוער ומעמד הפועלים האמריקני, אלא גם להתברג חזק לתוך המיינסטרים ולהתביית על עולם הרוקכולו, גם מחוץ לגבולות ארה"ב.

לרגל ציון הדרך המכונן, אספנו 10 עובדות שלא בהכרח ידעתם על אחד מאלבומי הפריצה הכי משפיעים בהיסטוריה. אז תורידו את החלונות (כי ב-1975 לא היו מזגנים במכוניות), כבו את הווייז ותנו גז. מקסימום תתעו ותטעו בדרך, אבל ספרינגסטין כבר יוביל אתכם למחוז חפצכם.

1.מדהים לחשוב על זה, אבל ברוס ספרינגסטין כתב את כל השירים ב"Born to Run" בעצמו, על הפסנתר שלו, עוד טרם מלאו לו 25.

נכון, הוא גם חתום על השירים בשני אלבומיו הקודמים, אבל העומק והמורכבות של האלבום השלישי, בדגש על "Jungleland" (שאליו נגיע בהמשך) ושיר הנושא, הם ליגה אחרת לגמרי. ברוס, אגב, ליטש את"Born to Run"(השיר) במשך חצי שנה, עד שהגיע לתוצאה הרצויה.

2.אבל לא רק הכתיבה הפכה את "Born to Run" לאלבום כל כך משמעותי, אלא גם ההפקה. ספרינגסטין, בשיתוף המפיקים מייק אפל וג'ון לנדאו, ביקשו להקנות לאלבום "חומת סאונד" (Wall of Sound). מדובר בשיטה שפותחה בשנות ה-60על ידי המפיק האגדי (והיהודי) פיל ספקטור, ומנצלת את יכולות אולפן ההקלטות ליצירת צליל עוצמתי, עשיר ומלא, בין היתר על ידי שימוש במגוון כלי נגינה – אקוסטיים לצד חשמליים – כשכלים שונים מנגנים / משכפלים את אותם הקטעים וממוקססים ליצירת צליל אחיד.

3.ההצלחה המקומית עשתה את שלה, ובזכות "Born to Run" יצאו ספרינגסטין והאי סטריט בנד, נבחרת נגני הליווי שלו, לטור ראשון מחוץ לארה"ב. הופעת הבכורה באירופה של הכוכב הנוסק התקיימה ב-18 בנובמבר 1975 בלונדון, באולם האמרסמית' אפולו המפורסם.

האתר עוטר באינספור פוסטרים וחומרי פרסום וקד"מ של ברוס, אבל הבחור, צנוע וסולידי שכמותו, הרגיש שזה מוגזם מדי ותלש את הכרזות בעצמו.

4.אחד מרגעי השיא של אותה הופעה לונדונית היה ביצוע אקוסטי מופלא של "Thunder Road", הרצועה שפותחת את האלבום ונחשבת לאחד משירי הרוק-פולק הגדולים בכל הזמנים – לא רק של ברוס אלא בכלל. הביצוע המיוחד הזה אף הונצחכקליפ רשמי.הסרטון די חשוך אומנם, אבל העיקר זה המוזיקה.

5.רוצים נתונים חותכים ש-"Born to Run" הוא האלבום הכי אהוב של ספרינגסטין? בבקשה: לפי דירוג שמופיע באתר המעריצים המושקע Bruce Base, השיר "Born to Run" בוצע בהופעות חיות, נכון לאפריל 2023, 1,867 פעמים – יותר מכל יצירה אחרת של הזמר. למקום השני מגיע "Thunder Road", גם מאותו אלבום כאמור, עם 1,583 ביצועים.

שיר אהוב נוסף, "Tenth Avenue Freeze-Out" (ראו סעיף 7) מתברג למקום החמישי עם 1,259 ביצועים. נכון שיש פה גם עניין של ותק, אבל בכל זאת.

6."Born to Run" הוא האלבום היחיד של ברוס ספרינגסטין שנבחר על ידי ספריית הקונגרס האמריקנית לשימור ברישום הלאומי להקלטות, בזכות תרומתו הרבה לתרבות האמריקנית. הוא זכה לכבוד באיחור מה, ב-2003.

7.נחזור ל-"Tenth Avenue Freeze-Out", שמגולל באופן מרומז את סיפור הקמתה של האי סטריט בנד, שרוב חבריה מלווים את הכוכב עד היום ונחשבים לבני משפחה לכל דבר (מה גם שפטי סקיאלפה, שמספקת קולות רקע קולות רקע לצד נגינה בכלים שונים, נשואה לברוס מאז 1991).

ואכן, שלושה מנגני האי סטריט הבולטים הצטרפו ללהקה בתקופת הקלטת "Born to Run": הקלידן רוי ביטן (המכונה "הפרופסור" בגלל המראה הלכאורה מלומד שלו: קרחת, משקפיים וכו'); המתופף האמריקני-יהודי מקס ויינברג (שגם ניהל את התזמורת בתוכניות האירוע של קונאן אובריאן); והגיטריסט סטיבן ואן זאדנט (הלוא הוא גם סילביו ב"הסופרנוס").

דרך אגב, ברוס לא בדיוק יודע מה משמעות השם "Tenth Avenue Freeze-Out". "עדיין אין לי מושג", הוא טען ב-2005 לרגל חגיגות ה-30 ליציאת האלבום כשנשאל על שם השיר, "אבל זה חשוב".

8.על מי ברוס נשען בתמונת העטיפה של האלבום, שרואים רק חצי ממנו? על חברו הטוב ונגן הסקסופון האדיר קלרנס קלמונס, שהיה בין מייסדי האי סטריט בנד. ברוס ביקש מקלרנס שילווה אותו לסשן הצילומים של העטיפה, וזה מה שיצא.

למרבה הצער, קלמונס הלך בעולמו ב-2011 בגיל 69 בלבד, וכיום אחיינו ג'ייק הוא סקסופוניסט הלהקה, שעושה כמיטב יכולתו להיכנס לנעליים הגדולות (בכל המובנים) של דודו.

עוד דבר קטן על העטיפה: הסיכה שברוס עונד על מעיל העור שלו, מעל הגיטרה? תמצאו עליה תמונה של אליל נעוריו, אלביס פרסלי. מרגש משהו.

9.אי אפשר להזכיר את קלרנס קלמונס בלי לכתוב כמה שורות על המורשת המוזיקלית שלו. הבחור סיפק כמה סולואים מדהימים במהלך השנים, אבל הקונצנזוס הוא שהעבודה שהוא נותן ב"Jungleland", הרצועה שחותמת את האלבום, הוא אחד מקטעי הסקסופון הגדולים בהיסטוריה.

אף שהשיר לא שוחרר כסינגל, "Jungleland", שפחות חדר למיינסטרים אולי בשל אורכו, הוא יצירת מופת בת למעלה מתשע דקות. אם טרם התוודעתם אליה,הגרסה החיה הזואמורה לתפוס מקום בפלייליסט שלכם בקלות.

ויש גם קשר ישראלי: המוזיקאית הישראלית צרויה להב, אשתו דאז של טכנאי הסאונד לואי להב שעבד על שלושת אלבומיו הראשונים של ספרינגסטין, מנגנת ב"Jungleland" על כינור.

10.לרגל חגיגות היובל של "Born to Run", העניק ספרינגסטין לפני כמה ימים מתנה מיוחדת למעריצים: גרסה רשמית"Lonely Night In The Park"– שיר שלפי האגדה נגרע מהאלבום ברגע האחרון, אך עם השנים מצא את דרכו למעריצים כבוטלג (הקלטה מחתרתית שלא יצאה לאור). עכשיו, כאמור, תוכלו להאזין לו באיכות אופטימלית, בדיוק כפי שהתכוון המשורר, 50 שנה אחרי.

11.עובדת בונוס: באוקטובר הקרוב יעלה לאקרנים סרט הקולנוע "ספרינגסטין: הדרך משום מקום", ביוגרפיה מוזיקלית שמתעדת את הקלטת "Nebraska", אלבומו השישי של הזמר מ-1982, שהיה הרבה יותר אישי ואינטימי מקודמיו.

כוכב "הדוב"ג'רמי אלן וייטיגלם בסרט את ברוס, כאשר ג'רמי סטרונג ("היורשים") ישחק את המפיק ג'ון לנדאו וסטיבן גראהם ("התבגרות") יהיה דאגלס ספרינגסטין, אביו הנוקשה של ברוס. טרם צפינו בסרט, אבללפחות לפי הטריילר, נראה ש"Born to Run" יקבל בו מקום של כבוד. יאללה, רצנו מפה.

"Born to Run" הפך את ברוס ספרינגסטין למטאור. איזה אלבום ישראלי יעשה את זה בתעשיית המוזיקה המקומית? האם זה "רובים ותלתלים" של טונה? או "חולמת" של אודיה? היכנסו עכשיו והצביעו בקטגוריית אלבום השנה במצעד השנתי של "ישראל היום" ותחנות הרדיו האיזורי.היכנסו להצביע!