"Suicide Is Painless" – כוכבי "מ.א.ש" (1970)
בלדה קודרת, סרקסטית, מדכאת, מטלטלת או אפילו מטופשת – לא נתווכח, הכל נכון. "Suicide Is Painless" נכתב במיוחד בשביל קומדיית המלחמה האמריקנית הידועה, שבוימה על ידי רוברט אלטמן ועוסקת בצוות של בית חולים שדה אמריקני בתקופת מלחמת קוריאה. זהות הבמאי חשובה כאן, שכן מילות השיר נכתבו, כך מספרים, על ידי בנו הצעיר, מייקל, תוך כמה דקות בלבד.
אף שהיצירה יועדה תחילה בשביל סצנה ספציפית בסרט – ניסיון התאבדות פייק של אחת הדמויות – היא הפכה בסופו של דבר לשיר הנושא שלו, ואילו גרסה אינסטרומנטלית מקוצרת הושמעה על רקע כתוביות סדרת הטלוויזיה פורצת הדרך שהתבססה על הסרט ויצאה שנתיים לאחר מכן.
עוד דבר קטן: בין שלל הקאברים שהקולטו לשיר, הבולט מכולם הוא זה של מאניק סטריט פריצ'רס מ-1992, שנועד לגייס תרומות לעמותה למען בעלי מוגבלות בבריטניה. ריצ'י אוונס, גיטריסט הקצב של הלהקה לשעבר, נעלם בשנת 1995 לאחר שככל הנראה נטל את חייו. מצמרר.
"Live and Let Die" – ווינגז, מתוך "חיה ותן למות" (1973)
לא חסרים שירי נושא אייקונים מתוך סרטים של ג'יימס בונד, וסביר להניח שנתייחס ליצירות בונד נוספות בכתבות שיוקדשו לעשורים הבאים, אבל "Live and Let Die" בביצוע להקת ווינגז של פול מקרטני פוסט-ביטלס, הוא לטעמנו המנון הבונד הבולט של הסבנטיז, ואולי מאז ומתמיד.
מקרטני התבקש על ידי מפיקי הסרט השמיני בסדרת מעלליו של המרגל הכל יכול לכתוב שיר עבור הבלוקבסטר החדש. המוזיקאי, מצידו, מיהר לקרוא את הספר שעליו הסרט התבסס ו"Live and Let Die" התגבש במהירות יחסית. גם מדובר בשיר הרוק הראשון שנכתב לסרט של בונד; בשיר הבונד הראשון שהיה מועמד לאוסקר; ובאחד מלהיטיו הגדולים של מקרטני לאחר ימיו כחיפושית, עם ווינגז או בלי.
עוד דבר קטן: הקאבר של גאנז אנד רוזס מ-1991 נחשב לאחד מגרסאות הכיסוי הטובים בכל הזמנים, ואף מופיע בפסקול קומדיית האקשן הנשכחת "מפגש בגרוס פוינט" מ-1997.
"Knockin’ on Heaven’s Door"- בוב דילן, מתוך "פאט גארט ובילי הנער" (1973)
אחד מלהיטיו הראשונים של בוב דילן, ואם תשאלו אותנו אז גם אחת מבלדות הרוק הטובות בכל הזמנים, נכתב במיוחד בשביל המערבון "פאט גארט ובילי הנער" של הבמאי סאם פקינפה.
הוא מתנגן על רקע סצנה שבה איש חוק אכן מתדפק על דלתות גן עדן, אולם השאיר אחריו מורשת הרבה יותר משמעותית. "Knockin’ on Heaven’s Door" שוחרר כסינגל חודשיים לאחר שהסרט עלה לאקרנים, שכן חברת התקליטים קולומביה הבינה שיש לה ביד יהלום בלתי מלוטש שטרם מימש את הפוטנציאל שלו.
עוד דבר קטן: גאנז אנד רוזס, שוב הם, הקליטו קאבר גם לשיר הזה, שהופיע לראשונה בפסקול הסרט "ימי הרעם" עם טום קרוז (1990). שנה לאחר מכן הוא מצא את מקומו, אם כי בעיבוד שונה, באלבום "Use Your Illusion II".
"Pinball Wizard" – אלטון ג'ון, מתוך "טומי" (1975)
כן, השיר הזה נכתב ובוצע במקור על ידי להקת The Who ושוחרר כסינגל המוביל מתוך האלבום הרביעי שלה, אופרת הרוק "Tommy". שש שנים מאוחר יותר הפך האלבום למחזמר קולנועי שבו כיכבו, לצד חברי הלהקה, כמה מוזיקאים צעירים כמו טינה טרנר, אריק קלפטון ואלטון ג'ון, ואפילו ג'ק ניקולסון היה שם.
הביצוע של ג'ון ל"Pinball Wizard", שבו הוסבו קטעי הגיטרה מהשיר המקורי לקטעי פסנתר, התעלה לדעת רבים על המקור ונחשב לשיר הכי מפורסם מתוך הסרט. הכל טוב ויפה, אבל זה רק אנחנו, או שאלטון חובש בביצוע שלו כובע שלגמרי דומה לזה של קוקולה מ"הקטקטים"?
עוד משהו קטן: השיר מתאר את יכולותיו המופלאות של אשף הפינבול (פליפרים), טומי, שמתעלה במשחק אולמות הארקייד למרות שהוא חירש-עיוור-אילם. בשנות השבעים יצאו לשוק כמה מכונות פינבול ברוח הסרט, בקטע של המציאות מחקה את הדמיון.
"Gonna Fly Now" – ביל קונטי, מתוך "רוקי" (1976)
דילמה. מצד אחד מדובר יותר בנעימה ופחות בשיר, אבל מצד שני עדיין יש ב"Gonna Fly Now", ההמנון הנצחי של סרטי "רוקי", כ-30 מילים ששני חבר'ה (ד'אתה ווסט ונלסון פיגפורד, לתוהים) לגמרי שרים.
היצירה בהלחנתו של ביל קונטי אף היתה מועמדת לפרס האוסקר בקטגוריית השיר הטוב ביותר, ובואו – לא תמצאו המנון קולנועי יותר מוכר ומעורר השראה מזה, שרק ההאזנה לו עושה חשק לעלות על טרנינג אפור ולרוץ במעלה גרם מדרגות אינסופי. בקיצור, סגרנו שזה סוג של שיר.
עוד משהו קטן: כל אחד מששת סרטי "רוקי" כולל גרסה שונה של "Gonna Fly Now", ואילו חלק מהנעימה הושמע בשני סרטי הספינאוף הראשונים של "קריד" (רוקי עצמו לא הופיע ב"קריד 3", אז נתנו לשיר לנוח).
"Stayin’ Alive" – הבי ג'יז, מתוך "שיגעון המוזיקה" (1977)
האמת שחצי מהשירים מתוך פסקול מיוזיקל הדיסקו בכיכובו של ג'ון טרבולטה יכולים להתברג בקלות בכתבה הזו, בטח אלה שהבי ג'יז חתומים עליהם, אבל אז היינו עושים לעצמנו עבודה קלה ולא משאירים מקום לסרטים אחרים. ובכל זאת, אם נידרש לבחור את הלהיט המכונן מהפסקול, זה ללא ספק יהיה "Stayin’ Alive", שרק המחשבה עליו גורמת לנו לעצום עיניים ולזמזם "אה, אה, אה, אה" ולהנהן עם כל "אה".
וכן, אנחנו מודעים לכך שגם "More Than a Woman", "How Deep Is Your Love" ו-"If I Can’t Have You" חזק בתמונה, פלא שהאלבום הזה הוא אחד מהפסקולים הנמכרים בכל הזמנים, שבעבר גם היה האלבום הנמכר בהיסטוריה עד של "Thriller" של מייקל ג'קסון עקף אותו (כרגע הוא ניצב במקום העשירי)? והיי, ג'ון טרבולטה אפילו לא שר פה מילה אחת!
עוד משהו קטן: עם השנים הבי ג'יז היו אמביוולנטים כלפי השיר, שכן מצד אחד הוא העניק להם תהילת עולם, אבל מצד שני מיתג אותם כלהקת דיסקו. רחמים.
"You’re the One That I Want" – ג'ון טרבולטה ואוליביה ניוטון ג'ון, מתוך "גריז" (1978)
עוד שנה, עוד מגה-מיוזיקל עם טרבולטה, אבל הפעם הוא סוף סוף קיבל הזדמנות לזמר ולא רק לנענע בירכיים. גם במקרה הזה, לא היה לנו קל לבחור שיר בודד מתוך הפסקול המדהים של "גריז", שכן גם "Hopelessly Devoted to You" ו"Summer Nights" בהחלט ראויים.
אבל הפור בסופו של דבר נפל על "You’re the One That I Want", שכן מדובר בסינגל הראשון מתוך פסקול של הסרט, וגם בסינגל המצליח ביותר מתוכו.
עוד משהו קטן: גם הפסקול של "גריז" וגם זה של "שיגעון המוזיקה" יצאו תחת אותו לייבל תקליטים – RSO (שכבר לא קיים). מישהו שם ידע את העבודה, זה בטוח.
אזכורים של כבוד: "Theme From Shaft" של אייזיק הייז מתוך "שאפט" (1971); "Time Warp" מתוך "מופע הקולנוע של רוקי (1975); "Theme From New York New York" של לייזה מינלי (ולימים גם של פרנק סינטרה) מתוך "ניו יורק, ניו יורק" (1977); "Rainbow Connection" של קרמיט הצפרדע (!) מתוך "החבובות: הסרט" (1979); ו"The Rose" של בט מידלר מתוך "רוז" (1979).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו