כשבן ארצי שר את שירו החדש "והנה פתאום אתה שב", שעוסק בחייל החטוף מתן אנגרסט, קשה לחשוד בו בציניות. כמו יתר העם, גם המוזיקאי מייחל ומתפלל לשובם של אנגרסט ושאר החטופים הישראלים בעזה לביתם, אבל בעוד אצל רבים הדבר נראה בשלב זה כמעין התניה או תפילת שווא, במקרה של ארצי נראה שכל מרצו ומחשבותיו באמת מכוונים לנושא. וזו לא הפעם הראשונה שבה הוא לוקח כמעט באופן אישי את השבתו של בן ערובה ישראל מידי האויב.
"גם בחמש השנים שבהן גלעד שליט היה בשבי חייתי את זה והייתי מאוד פעיל בנושא", הוא מספר. "בסופו של דבר בנימין נתניהו החזיר אותו, אבל חלק גדול מזמן השבי של גלעד עבר כשאולמרט היה ראש הממשלה, ואני זוכר את עצמי נוסע בכל יום שישי להפגין מחוץ לבית שלו. גם את החטיפה של נחשון וקסמן מאוד הרגשתי. אלה דברים שנוגעים בי מאוד. נקרע לי הלב ממה שעוברים עכשיו 20 אנשים ובני משפחותיהם בגיהינום. לפעמים אתה רואה עולם עקום בכל מיני מובנים, שלא תואם את קנה המידה הפנימי שלך, נניח כשאתה שואל את עצמך 'למה שירים מסוימים הם להיטים ואחרים לא', וזה ניחא. אבל פה מדובר בחיים של אנשים, בסבל שאי אפשר לתאר".
למה לדעתך הנושא לא מתקדם? יש מנופי לחץ, הסוגיה לא יורדת מסדר היום.
"אני מרגיש שכולנו פשוט מסתובבים בלבבות שבורים. אני שואל איך זה לא מתורגם למיליון איש שיוצאים לרחובות? והתשובה לזה היא שאני חושב שבאופן מסוים לממשלה הנוכחית יש עור כל כך עבה עד שזה מייצר ייאוש. זה כמו לדפוק בדלת והיא לא נפתחת, ואז אתה בועט בה והיא עדיין סגורה, וגם כשאתה מביא פטיש זה עדיין לא עוזר. אז אתה אומר - אין מפתחות לדלת הזו".
הטיעון של נבחרי הציבור יהיה שחמאס לא מעוניין בלקדם עסקה.
"הצד השני הוא אויב, הוא שטן, זה הרוע בהתגלמותו. אבל ממנו מראש אין לך ציפיות. ב־7 באוקטובר נחשפנו למידת אכזריות שלא הכרנו. רוע וסאדיזם שגרמו לך להבין שהם פשוט לא בני אדם. אבל מהם אתה לא מצפה לכלום. מהממשלה דווקא יש ציפייה לאנושיות, ויש תחושה שהם לא עושים הכל".
נבחרי הציבור אמנם אדישים, אבל ארצי חווה את הסנטימנט ההפוך. במסגרת הירתמותו לנושא נוצר קשר בינו לבין משפחתו של מתן אנגרסט, שפועלת ללא לאות להשבתו. "נוצר בינינו קשר והאמא, ענת, העלתה את הרעיון שהיא היתה רוצה שייכתב שיר למתן, שיר אופטימי על חזרתו", מספר בן. "ישר הלכתי לכתוב את השיר והוא יצא ממני מאוד בקלות. זה באמת נושא שחי בתוכי, ופשוט תרגמתי את מה שאני מרגיש למילים ולמנגינה. חשבנו בהתחלה ללהק זמר מצליח ממני שישיר אותו, כדי שקולו יהדהד חזק בחוץ ושהשיר יקבל מקום, אבל בסוף הלכנו עם האותנטיות. אני לא מתייחס לזה כשיר, אלא פשוט כעוד אמצעי לזעוק".
נכתבו כבר לא מעט שירים בנושא החטופים. לא נראה שהם מצליחים לחדור את שריון האדישות.
"השיר נגע במי שהנושא כבר ממילא נוגע בו, אף שבאמת ניסיתי לדחוף אותו. אמרתי לענת שאעשה הכל. חגי, אבא של מתן, אמר לי שהוא מקווה שהשיר יושמע ברדיו ואולי מתן יוכל לשמוע אותו איפה שהוא נמצא וזה יעניק לו כוח. ניסיתי לגרום לזה לקרות, דיברתי עם כל מי שאני מכיר בתחום, אבל השיר לא הגיע לרדיו. השמיעו אותו פה ושם, פעמיים-שלוש, אבל זה לא עודד אנשים להתגייס לנושא.
"ראיתי בזה עזרה למשפחה, וזה הרג אותי כשאשת יחסי ציבור שפניתי אליה כדי שתעזור לי להפיץ את השיר ענתה לי שהיא עסוקה עכשיו. זו מצווה עבור המשפחה".
"פעיל מאוד להחזרתו"
יוצא לך לדמיין את הפגישה שלך עם מתן, אם וכשישוב?
"הייתי בבית המשפחה, הם הכניסו אותי לחדר שלו וממש פחדתי מלהיכנס למקדש הפרטיות שלו. אני חושב שאני מקביל את זה לסיפור של גלעד שליט. גם שם חייתי את הנושא והייתי פעיל מאוד להחזרתו. אבל אחרי שגלעד חזר, כשהביאו אותו להופעה בקיסריה של אבי, שלמה ארצי, ואני באותה תקופה ניגנתי בלהקה של אבא שלי, אני זוכר שעמדתי מרחוק, הסתכלתי עליו והרגשתי שזה חלום שמתגשם.
"כמה חיכיתי לראות את האיש הזה חופשי. אבל מאותו הרגע ידעתי שזה כבר לא ענייני. לא אגש אליו, לא אציק לו, לא אומר לו 'וואו, כמה דאגתי לך'. כי אני לא חשוב, אני לא העניין. תפקידי היה לזעוק עם שאר האנשים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו