לא רק מלכת השושנים – מלכה על אמת: עדן בן זקן כבשה את ההיכל

"אני רוצה שיגידו – מה עשית להיכל?": אלפים נהרו אמש (שבת) להיכל מנורה מבטחים, שם פתחה עדן בן זקן את הקיץ במופע סולד אאוט מיוחד. ההופעה בקונספקט של 360, עם במה במרכז, קהל מכל צד, ומטלית בד לבנה על כל כיסא – רמז למה שיבוא.

כשהאורות כבו, ההיכל רעד: האלפים צרחו בבת אחת, מקהלה מתוזמרת של התרגשות שיא. מאות טלפונים נשלפו בן רגע, מוכנים ללכוד את הרגע שבו עדן תעלה לבמה.ואז זה קרה. עדן עלתה לבושה בשחור מכף רגל ועד ראש, ז'קט מדליק וכובע תואם, כיאה לכוכבת כמוהה.

היא פתחה בבלדות. הקול הגדול שלה מילא את ההיכל, מלוּוה בכעשרים נגנים – רביעיית כלי מיתר, חטיבת נשפנים, בוזוקי, גיטרות, קלידים – כולם ניגנו ממש מתחתיה, והיא בקשר עין הדוק איתם, וכמובן עם הקהל. היא שרה מדהים, עם קול יציב ועטוף בהפקה מוזיקלית מדוקדקת.

כבר בתחילת הערב, עצרה לרגע מרגש במיוחד: "אנחנו עובדים על המופע הזה כבר הרבה זמן," אמרה, "אבל גם הערב הזה לא שלם. יש חטופים שעדיין לא איתנו, ואנחנו לא שוכחים אותם לרגע". תזכורת קטנה וצנועה, שאסור להתעלם ממנה.

מהר מאוד ההופעה התפתחה למסיבה: כל שיר זרם לבא אחריו כמו מחרוזת – שינוי סולם, צליל ראשון, ושאגה מהקהל. כולם שרים בחגיגה של עדן. כל מילה. על סף דמעות – של אושר, של חיבור.

כשהקצב עלה, והרקדנים עלו לבמה, עדן עצרה אותם עם חיוך: "חכו עם המגבות!", ביקשה מהקהל. "נעשה את המסורת שלנו", הוסיפה, וסיפרה ששוקי, בעלה, בדיוק אמר לה שהיא רוקדת יפה.

אחר כך עלה לבמה הנגן עם הבוזוקי וניגן קטע של אום כולתום. ברגע ההוא – כל ההיכל הפך לים של מטליות לבנות מתנופפות באוויר. "אני רוצה שיגידו – מה עשית להיכל מנורה?" קראה – והתשובה כבר הייתה תלויה באוויר.

במהלך המופע הפתיעה בן זקן והעלתה לבמה את אחד הזמרים הכי מבוקשים בארץ, ששון שאולוב. השניים רקדו, כמו שרק שניהם יודעים, והפכו את היכל מנורה למסיבה של השנה.

לקראת הסיום, פנתה לקהל: "לכל הנערים והנערות שרוצים להגשים את עצמם – תמשיכו לחלום, אתם תגיעו לאן שתרצו". ואז גם הגשימה את זה: היא העלתה נערה מהקהל ונתנה לה לשיר איתה על הבמה – רגע קטן של פלא בתוך ערב ענק.

בסוף, זה לא היה רק מופע פתיחת קיץ. זו הייתה הצהרה – על המקום של עדן בן זקן בפופ הישראלי, על החיבור האדיר שלה לקהל, ועל היכולת שלה לרגש ולסחוף באותה נשימה. היא לא רק מילאה את ההיכל – היא הפכה אותו לעולם משלה, שבו כל נערה הרגישה שהיא חלק ממשהו גדול מהחיים.