אולי קשה להאמין, אבל כבר 20 שנה חלפו מאז האלבום הראשון של להקת הרוק הישראלית סינרגיה, "צועקים על אהבה", שהפך לקולו של דור.
רק בשבוע שעבר הוציאה הלהקה EP חדש וראשון זה 13 שנה בשם "צועקים על אהבה 2", לציון 20 שנה שחלפו מאז האלבום ההוא, ובו ארבעה שירים: "ככה אני חי", "עד שזה נגמר", "את לא יודעת" וגרסת 2025 לשיר שהביא את סינרגיה לתודעה - "צועקים על אהבה".
החומרים החדשים נכתבו, הולחנו והופקו מוזיקלית על ידי חברי הלהקה רון הופמן, רועי גפן, עירון שבתאי, גיא באר ותומר מייזנר, ובשיר "ככה אני חי" משתתף גם הזמר ים רפאלי.
במקביל, סינרגיה גם מכריזה על מופע חגיגי וחד־פעמי שייערך ב־6 בספטמבר במועדון הבארבי בתל אביב - המקום שבו הכל התחיל - שבו ישירו את הלהיטים הגדולים לצד השירים החדשים. בראיון זוגי, חברי הלהקה רון הופמן ורועי גפן מספרים על הרצון לחזור לתמימות של פעם ועל השילוב בין מוזיקה להייטק.
"זה מדגדג לנו בעצמות כבר הרבה זמן. הוצאנו שיר פה שיר שם. במלחמה הלחנו שיר שכתב גלעד שגב על סיפור הגבורה המטורף של בן שמעוני ב־7 באוקטובר (שהציל אנשים ולבסוף נרצח; מ"כ), והוצאנו עוד שיר על החטופים, אז אנחנו פעילים כל הזמן ברמה מסוימת. אבל כל הזמן היה רצון לחזור לתמימות ולכיף שהיו ב'צועקים על אהבה', והרגיש לנו הכי נכון לצאת עם גרסת 2025 של התמימות הזאת ולחזור לשירי האהבה קורעי הלב".
רועי: "בעולם, אם מסתכלים מעבר לים, רואים טרנדים של להקות רוק שחוזרות למודעות דרך סרטים וסדרות שמשתמשים בשירים האלה. אנחנו מרגישים שהרוק קם לתחייה מחדש. ולצד זה, עם התחושות שבגרנו, חיפשנו, ראינו וניסינו, רצינו לחזור למקורות ולנגן את השירים כמו שפעם היינו מנגנים, לרגעי הקסם. יש פה כמיהה של אנשים לנוסטלגיה, לכיף שהיה פעם".
דבר נוסף שקרה בשנה האחרונה זה שמעריצים ותיקים ומאזינים חדשים החלו לשתף מחדש את השירים של הלהקה, תוך כדי שהם קוראים לכם לחזור. גם זה עורר בכם את הרצון ליצור מוזיקה חדשה?
רועי: "כל הזמן כותבים לנו בסושיאל. לפעמים יש פיקים כאלה, למשל כשהוצאנו מאש־אפ מגניב בטיקטוק של 'אשם' עם 'טקילה' של עומר אדם, וזה מייצר חשיפה גדולה לשירים ומצית את המעגלים של האנשים שלא פגשו בנו הרבה זמן, והם אומרים 'איפה אתם? תחזרו'.
"לפני כמה חודשים הופענו ברדינג, וראינו שם שכשהחשיפה עולה ברשתות - האנשים נזכרים. ההופעה נהייתה סולד אאוט בשנייה. ההופעה בבארבי היא המשך ישיר של 'צועקים על אהבה'. 20 שנה אחרי שהוקלט במקור, אנחנו חוזרים לבארבי, למקום שבו הכל התחיל".
אתם מדברים על חזרה לתמימות, ואנחנו בעידן שבו התמימות שלנו התרסקה. איך מתווכים את המוזיקה מפעם בעידן השביר של היום?
רון: "אנשים צריכים לקבל איזו אתנחתה. את מדליקה טלוויזיה ויש ניתוח אינסופי, 24 שעות ביממה שמדברים על המצב שלנו, ומה טראמפ אמר ומה בן גביר עשה, או על פוליטיקה או על שחרור חטופים, שזה הדבר הכי משמח בעולם. על זה כתבנו את 'עוד כמה שעות', שבו דמיינו איך נרגיש כשכולם ישוחררו ואיזה אושר עילאי זה יהיה".
רועי: "כמו שרון אמר, מצד אחד אנחנו לא יכולים להתעלם ממה שקורה פה, ולכן יש מקום שבו התמימות לא תעבוד, אבל יש גם מקום שבו רוצים לשמוע מוזיקה, להיזכר כמה טוב היה להתרגש משירי האהבה וליהנות, כי כולנו עוברים סיפורים במקביל לאיבוד התמימות ב־7 באוקטובר. עדיין יש אהבות, לבבות נשברים, וזה חלק מלהמשיך לחיות את החיים".
בתפקידים בכירים בהייטק
אחד הדברים שאפיינו אתכם זה השילוב בין עבודה בהייטק ליצירת מוזיקה. שני המסלולים האלה עדיין ממשיכים בחייכם במקביל?
רועי: "אנחנו בתפקידים בכירים בחברות הייטק, ובמקביל מנהלים קריירות מוזיקליות. מאז ומעולם עבדנו בעבודות שמאפשרות להביא את היצירתיות גם בעבודה. זו לא עבודה אפורה, וזה משתלב.
"כשאתה בלהקת רוק בישראל אתה לא עושה את זה בשביל הכסף, אלא בשביל הכיף, וזה חוזר לזה שאנחנו יכולים לעשות מה שמתחשק לנו, לא חייבים דין וחשבון. כותבים לא בשביל הרדיו אלא לעצמנו ולקהל שלנו, עובדים ביום בהייטק ועושים מוזיקה בלילה".
רון: "המנטרה שלי בחיים זה שאדם מוכשר ביותר מדבר אחד. כולנו אנשים שמרגישים שהיצירתיות מתבטאת לא רק במוזיקה אלא גם בצורה שבה אנחנו מתנהלים בחיי העסקים שלנו, ואנחנו מרגישים הצלחה בשני המקומות.
"לנגן ממקום של הישרדות זה משהו אחד, אנחנו הכי רחוק מזה, מנגנים וכותבים ממקום של רגש שמציף אותנו וגורם לנו לרצות לכתוב עליו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו