שרים אחדות, דורשים חרם: באיסלנד מנסים להרחיק את ישראל מהאירוויזיון

חגיגת צביעות באיסלנד: מתלוננים על פוליטיזציה – ומתערבים פוליטית בעצמם. רשות השידור האיסלנדית (RÚV) פרסמה מכתב פומבי בו הביעה "דאגה עמוקה" מהשתתפותה של ישראל באירוויזיון 2025 – זאת, לטענתה, בשל המצב בעזה. אלא שבמכתב הרשמי מצוטטת ישירות שרת החוץ של איסלנד, תורגרדור קתרין גונרסדוטיר, שקוראת להחרים את ישראל בתחרות – מהלך שנראה כמו התערבות פוליטית בוטה, דווקא מצד מי שמאשימים את ישראל ב"פוליטיזציה של האירוויזיון".

הציטוט המרכזי שמעורר סערה מגיע משרת החוץ של איסלנד, שהתראיינה לעיתון המקומי Visir – ושם הביעה את דעתה הנחרצת בנוגע להמשך השתתפותה של ישראל באירוויזיון: "כאזרחית מן השורה, אני חושבת שזה מוזר, ובעצם לא טבעי, שישראל מורשית להשתתף באירוויזיון – לאור פשעי המלחמה, ולמעשה גם הטיהור האתני שבוצע בשבועות ובחודשים האחרונים בעזה". זו התערבות פוליטית בוטה.

למרות התבטאויותיה החריפות, גונרסדוטיר לא קראה לחרם איסלנדי על התחרות עצמה. כשנשאלה אם לדעתה איסלנד צריכה להחרים את האירוויזיון, השיבה: "אני חושבת שאיסלנד צריכה להשתתף אם יוחלט לקיים את התחרות. איסלנד צריכה לשלוח את נציגיה, ואני לא סבורה שהציבור האיסלנדי צריך להחרים את התחרות". עם זאת, השרה הדגישה כי בעיניה על רשות השידור לפעול בזירה הבינלאומית: "איסלנד צריכה לבחון את הנושא הזה ולפעול בתוך איגוד השידור האירופי בכל הקשור להשתתפותה של ישראל".

אם לא היה די בדבריה של שרת החוץ, הרי שדובר המשלחת האיסלנדית לאירוויזיון, רונאר פרייר גיסלאסון, בחר לברך עליהם. לדבריו, מדובר בעמדה שמעניקה לגיטימציה לפעולה של ממש מול איגוד השידור האירופי. "אנחנו הבהרנו שמדובר בהחלטות ודעות שצריכות להגיע מדרגים גבוהים במשרד", אמר, "ועכשיו סוף־סוף מושמעת עמדה חד־משמעית – ועדכנו את עמיתינו באיגוד השידור האירופי".

כך, הפכה המשלחת האיסלנדית לגורם פעיל בניסיון לייצר לחץ מדיני בתוך מסגרת שאמורה לעסוק במוזיקה – לא במדיניות חוץ.

מדובר כבר בפנייה שלישית מצד רשות שידור לאיגוד השידור האירופי בנוגע להשתתפותה של ישראל בתחרות – קדמו לה פניות רשמיות מצד רשות השידור הסלובנית (RTVSLO) והספרדית (RTVE). לאחר הפנייה הספרדית, הוציא איגוד השידור האירופי תגובה רשמית שנראה כי תשמש גם הפעם כקו ההגנה הקבוע: "אנחנו מברכים על כך שרשות השידור הספרדית אישרה את מחויבותה לתחרות, ומעריכים את העובדה שיש דאגות ודעות נוקבות סביב הסכסוך במזרח התיכון. כל חברי איגוד השידור האירופי רשאים להשתתף בתחרות האירוויזיון, ואנו נמצאים בקשר רציף עם כלל הגורמים, כולל RTVE, בכל הנוגע לתחרות" - תגובה שמותירה על כנה את זכות ההשתתפות של ישראל – אך גם משקפת את עוצמת הלחץ הפוליטי שמופעל על גופי השידור באירופה.

האמירות של שרת החוץ האיסלנדית, כמו גם העברת המסרים הפוליטיים מצד דובר המשלחת ל־EBU, עומדות בסתירה ישירה לקוד ההתנהגות המעודכן של האירוויזיון – שהוצג השנה לראשונה כמסמך מחייב לכל משתתפי התחרות. על פי הקוד, שנועד “להבטיח שהאירוויזיון יישאר פלטפורמה בלתי פוליטית לחגיגת תרבות ומוזיקה”, נדרש מכל גורם הקשור לתחרות "להימנע מהתבטאויות, סמלים או מעשים פוליטיים בכל הקשר הקשור לאירוע".

הקוד מדגיש במיוחד כי אין לעשות שימוש באירוויזיון ככלי לקידום עמדות מדיניות או ליצירת מחלוקות. לאור ההתבטאויות הפומביות של שרת החוץ והעברת המסר לגורמי ההפקה, נראה שאיסלנד מפרה את התקנון באופן ישיר וברור.

יחסי איסלנד וישראל במסגרת האירוויזיון מעולם לא היו חמים במיוחד. ב-2019 הניפה להקת "האטרי", שייצגה את איסלנד בתחרות שנערכה בתל אביב, צעיף ועליו דגל פלשתין – מול המצלמות, בשידור חי, בניגוד להנחיות הברורות של EBU. בשנה שעברה כמעט שלחה איסלנד את הזמר בשאר מוראד, פלשתיני ממזרח ירושלים, לייצג אותה בתחרות – מהלך שלא יצא לפועל אך עורר סערה עוד בשלב הקדם.

השנה, עוד לפני התבטאויות שרת החוץ, התעוררה מתיחות נוספת בעקבות טענות של היוצר הישראלי אופיר כהן כי השיר האיסלנדי Róa (בתרגום חופשי: לחתור) מזכיר בצורה מחשידה את שירו "חתונת השנה" – טענות שהובילו לבדיקה מצד הגופים הרלוונטיים, אך לא לפסילה.

ובעוד באיסלנד מנסים להפוך את האירוויזיון לזירת מאבק מדינית, מרבית המדינות המשתתפות בוחרות להתרכז בעיקר – המוזיקה. השנה, כמו בכל שנה, הבמה הגדולה באירופה נועדה להיות חגיגה של יצירה, גיוון וקול אמנותי חופשי. ככל שהדיון סביב השתתפות ישראל בתחרות הולך ותופס כותרות, נדמה שהדבר היחיד שלא השתנה הוא העובדה שבסופו של דבר, מי שיכריע את התוצאה יהיו הצופים בבית – ולא הפוליטיקאים.

חצאי גמר אירוויזיון 2025, כמו גם הגמר, ישודרו ב־13, 15 ו־17 במאי בכאן 11.