הדג נחש אומרים בקול ברור: "אלוהים הוא גם שלנו"

הרבה לפני שמחאה, אקטיביזם והפגנות היו מושגים שהגדירו דור ופתחו מהדורות חדשות, הדג נחש שרו על צדק חברתי וזכויות אדם.

הרכב ההיפ-הופ הציוני, שחוגג עוד רגע 30 שנות גרוב, שר כבר בשנת 2000 על זכויות נשים ("אין לי אף אחד"), הצביע על יוקר המחייה ואי השוויון בנטל ("לא פראיירים"), וגם קרא ללגליזציה של מריחואנה כשעוד היה נדמה שמדובר בתרחיש פנטזיונרי לחלוטין. גם "זמן להתעורר", שיר המחאה שכתבו ב-2013, מתנגן כבר תקופה ארוכה בשלל הפגנות ברחבי הארץ.

אבל בדיוק כשישראל נמצאת באחת מתקופות השפל הגדולות בתולדותיה – חברתית, ביטחונית, תדמיתית וכלכלית, כשנדמה שהמתרחש פה יכול לאכלס אלבום כפול שלהם – הם בחרו להוציא את "יביע אמר" - פרויקט שכולו טקסטים מתהילים.

מצד אחד, מדובר באלבום מצוין – אחד הטובים שהוציאו בשלושה עשורי פעילות. מצד שני, מדובר בבחירה מפתיעה למדי מצד מי שהרגילו אותנו לצרורות של ביקורת נטולת פילטרים. ויש מי שימהר, ברוח הזמנים וההצלחה של הפופ האמוני, לחשוד שמדובר בקריצה לקהל חדש.

"אנחנו תקועים פה בארץ הזו יותר מדי על דעות", אומר סולן ההרכב, שאנן סטריט, "באלבום הזה ובשירים האלה יש איזשהו רגש שקיים אצל אנשים, בין אם הם דתיים ובין אם הם חילוניים. אז נכון שבתהילים זה מובא מנקודת מבטו של אדם דתי, אבל את הרגש הזה אנחנו כולנו מכירים. בין אם אנחנו מאמינים באלוהים או לא – הרגש קיים בנו, ובמובן הזה זה ממש לא קשה להתחבר אליו".

"לדוגמה, יש את השיר 'כי לעולם חסדו'. הבן שלי אמר לי באוטו: 'שמע, זה השיר שהכי יעצבן את הקהל של הדג'. שאלתי אותו למה, והוא ענה לי: 'כי זה דוסי מדי. כי על כל דבר אלוהים ואלוהים'. אמרתי לו: 'תקשיב, גם אני חושב שזה מאוד חשוב וקריטי לדעת ולהאמין שיש חסד בעולם. בכל רגע נתון החסד עוד יכול לצוץ והטוב עוד יראה את פניו. אז אני לא חושב שאלוהים הוא זה שמחלק את החסד בעולם ושהוא המקור של החסד. אבל אני יודע שיש חסד בעולם. זה עניין רגשי בכלל, לא אמוני'".

"אני חושב שחלק מהאמירה שלנו באלבום הזה היא הפרשנות של הדג נחש לטקסטים האלה", מסביר חבר הלהקה יאיא כהן אהרונוב, "יש הרבה אנשים שמדברים עכשיו בשם אלוהים, כאילו הם המייצגים של אלוהים על פני הארץ הזאת. אבל האלוהים הוא לא רק שלהם – הוא גם שלנו, והיהדות היא לא רק שלהם – היא גם שלנו. גם לנו יש מה להגיד ואיך לפרש את הדבר הזה. ואם יש שיר שקוראים לו 'משמיים ראה ה' את כל בני אדם', אז הוא ראה את כולם. זו לא מחאה, אבל זו אמירה ברורה מאוד".

בראיון שיתפרסם בסוף השבוע הקרוב במגזין "שישבת", מספרים חברי ההרכב על החיבור לטקסטים הדתיים, הטיפול הקבוצתי שעברו ושנמשך עשור, ההופעות מול חברי קיבוצי הדרום רגעים אחרי שקיבלו הודעות על מות יקיריהם – ולמה לא יכתבו את "שירת הסטיקר" 2.