"מנסה להנגיש צדדים אחרים": סולן "הדג נחש" יוצא במופע סולו חדש

המוזיקאי שאנן סטריט הוא איש של אנשים, כזה שאוהב לפגוש בהם, לארח אותם, וכמובן - לעשות איתם מוזיקה.

ב־20 ביולי הוא יארח את שלומי שבן במופע שלו במרכז ענב לתרבות בתל אביב. "אני חושב שהצד הזה נפתח בי, אני הרבה שנים במקצוע ואוהב לשמוע גם סיפורים של אחרים", מחייך שאנן. על המפגש הצפוי עם שבן הוא מוסיף כי "פרצנו לתודעה הישראלית בערך באותו הזמן. האלבום הראשון שלהדג נחשוהאלבום הראשון שלו יצאו ביחד, וכמובן ששלומי הלחין לי את רוב השירים באלבום 'הכל לטובה'. לא יצא לי לארח אותו עדיין, ועכשיו זה יקרה במופע עם הטריו שהקמתי לפני כשנתיים, ואני מאוד שמח ומחכה לזה. שלומי הוא אמן גאון".

במקביל ללהקת האם, הדג נחש, מקפיד סטריט על קריירת הסולו שלו. המופע האינטימי שבו יארח את שבן הוא למעשה "ראפ בישיבה" - מופע שבו הוא שר את שיריו, לצד ביצועים מיוחדים לשירים של הלהקה שהוא מעורב בכתיבתם, כשהוא מגובה בדי.ג'יי מש על הפטיפונים ובגיא סטריער על גיטרה ושירה.

"במופע הזה אני לוקח את התכנים ומנסה להנגיש צדדים יותר נוגים ומעמיקים על חשבון האנרגיות שיש במופע להקה, אבל גם במופע הזה יש כמובן אנרגיות ומי שרוצה לקום לרקוד - יכול. הרעיון היה לתת משהו שיאפשר להתרווח ולהקשיב, לעומת מה שקורה בהופעות של הדג, שאני אוהב מאוד וזה מרכז היצירה שלי, אבל אני גם שמח על הטריו הזה, לבצע שירים שאחרת אולי לא הייתי יכול לבצע".

לאחרונה הוצאת את "חברו דברו", שיר שמדבר על המצב, שיצרת עם רועי דורון.

"נכון. רועי דורון הזמין אותי אליו לאולפן, אמר לי שיש לו ביטים ואני מזמן רציתי לשתף איתו פעולה ונוצרה פה הזדמנות. בגדול, אני מרגיש שמייד אחרי 7 באוקטובר סוג של השתתקתי מבחינה יצירתית, לא היתה לי אפשרות להגיב באופן יצירתי אבל אחרי שעברו כמה חודשים, נפתח לי מחדש, ופתאום נהיה לי דחוף להגיד, והשיר הזה זה חלק מהדחוף הזה".

בסוף, הדג נחש זה הבית, וההופעות של הדג ידועות בעיקר כחגיגה וכמסיבה. לאחר שהתנדבו כמו אמנים רבים אחרים והופיעו בפני חיילים, פצועים ומפונים, חזרה גם הלהקה המצליחה לבמות, אולם במציאות העצובה שלנו, גם החגיגה המוזיקלית שלהם נצבעת היום בצבעים חדשים.

"אני מסכים עם ההבחנה הזאת, ובהופעות של הלהקה אנחנו פונים לקהל וקוראים לו לשחרר ולאוורר את המקום השמח שיש בו. אני כן מרגיש שיש שמחה בהופעות, אבל זה לא מגיע לאותה רמת טירוף שאנחנו מכירים, ואנחנו כמובן לא שופטים. אנחנו גרים פה ומרגישים את מה שקורה, אבל חשוב מאוד כן לאוורר בתוכנו את הצדדים האופטימיים ולתת להם ביטוי".